|
 שנת תשס"ח | שבת פרשת וישבפרשת שבועשמיטה לכתחילה במדינת ישראל כיום (4)-"היתר המכירה"הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"שמיטה לכתחילה במדינת ישראל כיום (4)-"היתר המכירה"
הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"
גם השבוע, פרשת וישב, נעסוק בהיבט של התיישבות בני יעקב בעת החדשה בארץ ישראל, והניסיונות לשמור ולשמר את מצוות השמיטה בתוך המצב של ה"בדיעבד", שנכפה עלינו.
כפי שכבר כתבנו בעבר, רוב הציבור בארץ ישראל בעת החדשה (מזה כמאה ועשרים שנה) סומך על "היתר המכירה" כפתרון לכלל בדיעבד, כל עוד אין ברירה אחרת, הלכתית ומעשית.
השבוע נסביר מהם החסרונות של פתרון זה וכיצד התגברו על חלק מהם בשנים האחרונות. נסביר גם מדוע בצער רב, תוך תפילה לקב"ה להחזרת עטרת השמיטה ליושנה, אנו נאלצים להמליץ לציבור לקנות תוצרת חקלאית זו. בשבוע הבא בעה"י, נסביר למה יש לתמוך בחקלאים המעבדים את שדותיהם על פי הדרכת הרבנים הפוסקים ולא לקנות תוצרת נכרים.
המצב הקשה של החקלאים היהודים בארץ ישראל , בזמן חידוש ההתישבות החקלאיתבעת החדשה, הוחמר עוד יותר כאשר נאלצו להתמודד עם שאלת שמירת מצוות השמיטה. גדולי ישראל ניסו למצא מזור למצוקותיהם. אז עלתה האפשרות למכור את האדמות לנכרי כדי להפקיע את האיסור לעבד את האדמות בשנה השביעית. הצעה זו עוררה פולמוס הלכתי נוקב שחצה קוים. גם תומך גדול בציונות כמו ה"נצי"ב" התנגד לה. בסופו של דבר, גדולי עולם כמו הרי"א ספקטור מקובנא, הרב יהושע מקוטנא, הראי"ה קוק (ובעקבותיו כל הרבנים הראשיים), רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, והרב שלמה זלמן אוירבך (תוך תביעה לשיפורים שכבר בוצעו בשנים האחרונות) תמכו בשיטה זו.
היתר המכירה נסמך על העקרונות ההלכתיים הבאים:
א. כיון ששמיטה בזמן הזה מדרבנן, לרוב רובם של הפוסקים, "יש קנין לגוי להפקיע את הארץ מחיובה במצוות שביעית" (עיינו בסוגיא גיטין מז ע"א, מבוא ל"שבת הארץ" לראי"ה קוק פ' יא וב"חוות בנימין" למו"ר הגר"ש ישראלי ח"ג סימן קא בחליפת המכתבים עם הגרש"ז אוירבך).
ב. קדושתה של הארץ וחיוב ההתיישבות בה אינם תלויים בשאלה אם יש חיוב במצוות התלויות בארץ (מבוא ל"שבת הארץ" פ' טו).
ג.אין איסור "לא תחנם" (האיסור מדאורייתא לחזק אחיזתם של נכרים בארץ ישראל) במכירה לזמן, שמטרתה חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
ד. אין איסור "ספיחין" ודין "שמור ונעבד" בתוצרת חקלאית שגודלה על פי היתר הלכתי (כדעת המהר"י קורקוס ואפילו לדעת החזו"א שביעית סי' ס"ק ו, במקום שהמכירה נעשתה בדרך המועילה).
ה. ארבעת המלאכות האסורות מדאורייתא לא יעשו, גם אחרי ההיתר, באופן אסור.
בשנים האחרונות נעשו שיפורים רבים מבחינה הלכתית בנושא זה. נזכיר כמה מהם:
א. כנסת ישראל חוקקה חוק מיוחד הפוטר עסקת מקרקעין הנוגעת לשמיטה מחובת רישום בספרי הטאבו.
ב. המכירה לא נעשית באמצעות הרשאה ושליחות (מה שמבטל חלק ניכר מטענותיו של ה"חזון איש" כנגד ההיתר).
ג. חוזה המכירה עבר שיפורים רבים כולל ביטול האפשרות ש"נסיך סעודי" ישלם עבור הקרקעות ולא יחזיר אותן.
ד. הממונים מטעם הרבנות הראשית על הנושא הרב אברהם יוסף והרב זאב ויטמן בדקו לעומק את שאלת הבעלות של כל מוכר, וישבו עם בעלי הקרקעות שהבינו היטב את משמעות המכירה, כך שגם הטענות בדבר אי גמירות דעת נפלו.
יתרונה הנוסף של שיטה זו כי היא איננה פוגעת בהתיישבות היהודית בארץ ישראל בימינו. היא מאפשרת המשך אספקה של פירות וירקות, כולל יצוא, לאורך כל השנה, במחירים סבירים. שיטה זו הינה הפתרון היחיד אשר מביא בחשבון את צרכי הכלל ולא רק את רצונו של היחיד לנסות ולהדר מבחינה פרטית.
למרות הכל, נחזור ונזכיר כי "היתר" זה ניתן בדיעבד ויש חובה בכל שנת שמיטה לבחון את הצורך בשימוש בו. יש ב"היתר" זה משום ביטול חלקי של "תורת שמיטה". הקרקעות אינן שובתות, האדם איננו שובת ואין כל משמעות סוציאלית לשנת השמיטה.
על כן נחזור על דברינו, כי יש להמשיך ולהתפלל, שנזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה,
בהידור ובשמחה, יחד עם חיזוק התישבותנו בנחלת יעקב אבינו. אמן!
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
