שנת תשס"ז | שבת פרשת כי תבוא

שו"ת במראה הבזק

ויקטוריה, אוסטרליה Victoria, Australia
כסלו תשס"ג

בדיני מחיצה בבית הכנסת

שאלה
במניין שלנו, רובם של המתפללים הם שומרי שבת, כשרות וכו'. עכשיו יש בבית הכנסת שלנו וילון (שהוא למעלה הרבה מגובה כל האנשים ונשים) שמשמש כמחיצה בין האנשים והנשים.
כמה מהנשים מתאוננות שאינן יכולות לראות פעילות המניין (קריאה של בר מצוה וכו'), ואחת מהן הביאה לי צילום של מחיצה שראתה בבית כנסת בארה"ב. המחיצה אטומה עד לגובה של כ-1.30, ומעליה רפרפת דקורטיבית עם רווחים גדולים. אנו מתפללים בקומה אחת עם הנשים, אבל כיוון שלא כל המתפללות לבושות בצניעות, חוששני ממה שמובא ב"אגרות משה" (או"ח א סי' מב) "בדבר מחיצה בין נשים לאנשין בביהכ"נ", שם מביא: "מה שרוצים לצרף יריעה מעשה רשת, אם נראות בזה זרועות המגולות אינן כלום". וגם ממה שמביא לפני זה, שכשאי אפשר למחות בידן צריכה להיות גבוהה עד אחר הכתפיים, שהוא לבינוניות ערך ח"י טפחים. בסי' מג מביא שטוב לעשות בזכוכית שרק מצד א' יכולין לראות וכו', אבל אינם מוכנים להשקיע כסף בזה. כיצד עלינו לפעול בנושא?

תשובה
א. הרב משה פיינשטיין ב"אגרות משה", כפי שציינת, בירר לעומק את יסוד דין מחיצה1. הוא קבע שעצם ההפרדה בין גברים לנשים היא דין דאורייתא2. סיבת החיוב היא כדי שלא יבואו לידי קלות ראש3, לכן לא תספיק מחיצה של עשרה טפחים היוצרת רשות בפני עצמה, כי היא איננה מונעת קלות ראש (קשר בין גברים ונשים בזמן התפילה); אך מספיקה מחיצה עד הכתפיים בגובה י"ח טפחים4, המונעת קלות ראש, אף-על-פי שאין זה מונע הסתכלות5. ובתשובה מאוחרת יותר6 קבע מידה של 60 אינטש (=כמטר וחצי), שהוא גובה כתפי נשים בזמננו. ואמנם ישנן נשים הבאות ללא כיסוי ראש, אך כבר הורה זקן7 שבזמן הזה מותר לקרות קריאת שמע ולהתפלל כנגדן, כיוון שרבות הולכות כך.
ב. כיוון שציינת שלא כל הנשים הבאות לבושות בצניעות, צריך אכן להקפיד על גובה שכזה, כי אסור להתפלל כנגד מקומות המכוסים8 כשהם מגולים9.
ג. הפתרון המוצע לכם הוא שבחלק של הווילון שמעל ל- 60 אינטש (1.50 מ') הווילון יהיה אוורירי יותר, כך שהדמויות מצד אחד יהיו מטושטשות ומצד שני גם הנשים ירגישו בנוח מאחוריו.
ד. כמו שציינת, מחיצה מזכוכית חד-כיוונית היא אכן פתרון מהודר.
ה. אם עזרת הנשים היא בחלק האחורי של בית הכנסת אין חשש הסתכלות, וממילא אין צורך בתוספת מעל מטר וחצי10.
ו. יש יתרון במנהג שנהגו, שחלקה העליון של המחיצה הוא וילון שניתן להסיטו בזמן שמחות, כגון בעליית החתן לתורה וזריקת הסוכריות עליו, או בזמן שנאמרים דברי תורה.
ז. ישנם פוסקים11 החולקים על העיקרון של הרב משה פיינשטיין, מהם מקלים ומהם מחמירים.
ח. בכל קהילה וקהילה חובה על הרב למצוא את האיזון בין הרצון להגביר את יראת השמים לבין הצורך בקירוב רחוקים – שגם הוא חיוב מצד הדין; וכן בין הרצון להקפיד על הלכות צניעות לבין הרצון לתת גם לנשים את ההרגשה שהן מהוות חלק בלתי נפרד מהציבור שמתפלל.

_________________________________________

1 התשובה העיקרית שלו בנידון נמצאת ב"אגרות משה" (או"ח א סי' לט), ונכתבה בכ"ב בטבת תש"ו. והמשיך לכתוב בעניין זה כמה וכמה תשובות, על-פי אותו יסוד של התשובה הנ"ל (שם סי' מ-מג; ב סי' מג; ג סי' כג-כד; ד סי' כט-לב). משך זמן פריסת התשובות הוא למעלה מ-30 שנה. ועיין גם בשו"ת "במראה הבזק" (א שאלה טז) בנידון זה. וכמו כן (שם שאלה טו ושאלה יט) בהסברים שונים לצורך במחיצה מבחינה מחשבתית.
2 על-פי הגמרא בסוכה (נא ע"ב-נב ע"א) לגבי התיקון הגדול שעשו בבית המקדש בשמחת בית השואבה, שבנו גזוזטרה מעל העזרה והנשים ישבו למעלה והאנשים למטה. ושואלת הגמרא: "היכי עביד הכי, והכתיב 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל'? (רש"י: איך הוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה, הרי הכל היה על פי התבנית שהודיע הקב"ה לגד החוזה ונתן הנביא?) אמר רב: קרא אשכחו ודרוש – 'וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד' – והלא דברים ק"ו, ומה לעתיד לבוא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולל בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה".
3 כפי שמופיע בגמרא (שם): "ת"ר, בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה". ועיין ברש"י (שם ד"ה קרא אשכחו), שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל, שלא יבואו לידי קלקול.
4 כדאיתא בשבת (צב ע"א) על-פי רש"י ותוספות (שם ד"ה אישתכח).
5 כמו שמוכיח ה"אגרות משה" מהסוגיה בסוכה (שם), שהתיקון הגדול נעשה רק לאחר שבאו לידי קלות ראש, משמע שלעצם ההסתכלות לא חשו. וגם התיקון של גזוזטרה אינו מונע הסתכלות אלא רק ערבוביה. והיינו משום שוודאי כיסו הנשים את כל המקומות המכוסים, ולגבי המקומות המגולים לא נחשדו להסתכל לשם הנאה.
6 "אגרות משה" (או"ח ג סי' כג).
7 "ערוך השלחן" (או"ח סי' עה סע' ז) וכן כתב "בן איש חי" (פ' בא אות יב).
8 יש לציין כי תוספת זו איננה מגדרי מחיצה אלא מתקנת צניעות, ולכן יש להדגיש שהטיפול לכתחילה בבעיה זו איננו הגבהת המחיצה אלא חיזוק השמירה על הלכות צניעות. הנפקא מינא היא שאם רוב הנשים באות בלבוש הולם ורק יוצאות דופן אינן מקפידות על כך, לא ברור שהדבר משפיע על גובה המחיצה.
9 "אגרות משה" (או"ח א סי' מב).
10 ולדעת הגרנ"א רבינוביץ, גם במחיצה צדדית אין להחמיר בזה.
11 "ציץ אליעזר" (ז סי' ח), "משנה הלכות" (ז סי' יב) ו"מנחת יצחק" (ב סי' כ) פוסקים שהמחיצה צריכה להיות גבוהה מראשי הנשים. מצד שני ישנה גם פסיקה מקלה יותר מזו של הרב פיינשטיין, שהובאה בשו"ת "בני בנים" (א סי' א-ב) בשם הגרי"א הענקין והגרי"ד סולובייצ'יק, שהצורך במחיצה הוא משום הפרדת רשות ולכן סגי במחיצה בגובה עשרה טפחים (100-80 ס"מ) בשעת דחק גדול, ובתנאי שהגברים מלפנים והנשים מאחור. אך יעוין בשו"ת "במראה הבזק" (א שאלה טז בסופה), שאם יש בפועל מחיצה העומדת בתנאים ההלכתיים אין לשנות לקולא, גם אם יש למצוא לכך היתר, אם יש בכך מגמה של פריצת סייגים.

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר