|
 שנת תשס"ו | שבת פרשת לך לךמשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקהעסקות וחוזים על פי ההלכה – דבר שלא בא לעולם
הרב סיני לוי
נמשיך לברר את הדרכים הנכונות לעריכת עסקות וחוזים על פי ההלכה.
באופן טבעי, עסקות וחוזים מתיחסים לא רק לנכסים הקיימים בהווה, אלא מתיחסים גם לנכסים עתידיים, שאינם כרגע בעולם. דוגמא למקרה כזה היא קניית דירה "על הניר".
נושא זה מעלה קושי הלכתי, שכן על פי ההלכה: "אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם" – ההלכה אינה מכירה בהקנאת חפצים שאינם נמצאים בעולם. כמו כן אין אדם מקנה נכסים שאינם ברשותו של המקנה בשעת ההקנאה. האחרונים הסבירו שני הסברים עיקריים להלכה זו: לפי גישה אחת, הבעיה היא "פורמאלית" – פשוט לא ניתן להחיל קנין על חפץ שאינו בעולם. גישה שניה היא שהבעיה הינה גמירות הדעת, היא אינה שלמה כאשר מתיחסים לחפץ שאינו נמצא באותה ברשותו של האדם.
מאידך, ניתן להתחייב דבר שלא בא לעולם או שאינו ברשותו של אדם. לדוגמא, אדם שאין לו תפוזים יכול להתחייב לחברו קילוגרם תפוזים. עובדה זו מוסברת על ידי האחרונים בכך שמהות החיוב הוא חיוב ממוני, אלא שמוסכם על הצדדים שאופן הפרעון יהיה - בתפוזים.
ע"פ עקרונות הלכתיים אלו עולה בעיה ביצירת חיובים המתיחסים לנכסים עתידיים, במיוחד בשל המגבלה הנוספת של 'קנין דברים' (בה עסקנו בשבוע שעבר). העקרון העולה מיסודות הלכתיים אלו הוא שעל פי ההלכה נדרש ביטוי מובהק לגמירות דעתו של המקנה חפץ, או המתחייב בעסקא.
מהן אם כן הדרכים לתת תוקף אכיף לעסקות עתידיות? או בלשון אחרת, איזה דרך יכולה להוות תמריץ לקיום חיוב עתידי, ללא האפשרות להקנות נכס עתידי, ולאור המגבלה של 'קנין דברים'?
פעמים רבות יש נכס בסיסי שקיים במציאות. לדוגמא, ברכישת דירה שאינה בנויה, הקרקע לרוב היא בבעלות המוכר וניתן למקד את פעולת הקנין (גם) בקרקע עצמה. כיוון נוסף שניתן לעשות בו שימוש הוא יצירת תמריץ 'חיצוני' לקיום ההתחייבות העתידית. דהיינו חיוב בקנס על אי ביצוע חיובים או הקנאות עתידיות. לדוגמא על אף שהתחייבות לרישום דירה על שם הקונה, במצב שבו לא נוסח החוזה בלשון קנין, יתכן שאינה תקפה, התחייבות לתשלום קנס על אי רישום הדירה עד לתאריך מסויים, עשויה להיות תקפה על פי ההלכה. בשילוב קנסות במסגרת חוזה יש להזהר מבעיית 'אסמכתא', ובאחד מהשבועות הבאים נדון בע"ה בנושא זה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
