|
 שנת תשס"ו | שבת פרשת שמותמשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקהפסק דין: אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה / הרב דב ליאור
הרב יואב שטרנברג
המדור "משפטי שאול" עסק בעקרונות הלכתיים בענייני חושן משפט. במסגרת זו הובהרו היסודות ההלכתיים של פעילות בית הדין.
עסקנו באופן מפורט בהסכם הבוררות של בית הדין ובסדרי הדין שלו. לאחר מכן, בררנו יסודות הלכתיים כלליים בחושן משפט. בעיקר בדיני הקניינים, סיטומתא ודינא דמלכותא.
החל משבוע זה, אנו מחליפים את המדור במדור חדש - "הלכה פסוקה".
"הלכה פסוקה" הינה יוזמה להפצת תקצירים של פסקי דין בענייני ממונות של בתי דין שונים. בתוך חמדת ימים נפרסם כל שבוע פסק דין אחד. גליונות הלכה פסוקה ישלחו במייל אחת לשבועיים לכל המעוניין, ויכללו 3-4 פסקי דין.
להרשמה ולתגובות : halachapsuka@eretzhemdah.org .
פסק הדין הראשון אותו אנו מביאים השבוע נכתב ע"י הרב דב ליאור ועוסק במעמדן של המחאות.
התביעה: התובע הלווה כסף לנתבע. ההלוואה ניתנה בשקלים, אולם ערכה חושב בדולרים. כאשר הנתבע בא להחזיר לתובע את ההלוואה, ע"י המחאה דולרית, ביקש ממנו התובע לקחת את ההמחאה בחזרה, מסיבות שונות. הנתבע הפקיד את ההמחאה בחשבון שקלים. כאשר בא התובע ורצה לקבל את כסף ההלוואה, התברר כי שער הדולר עלה, וכעת הסכום שהופקד שהוא בשקלים, אינו שווה לחוב של הנתבע לתובע בדולרים.
התובע רוצה לקבל את ההפרש, כי הוא טוען שפרעון בהמחאה אינו נחשב לפרעון
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שלא הפקיד את ההמחאה בדולרים, משום שהניח שהתובע יקח ממנו את הכסף במהירות. לדעתו, השינוי בשער הוא בעיה של התובע ולא שלו.
פסק הדין: הנתבע לא חייב לשלם את ההפרש שנוצר כתוצאה מהשינוי בשער הדולר.
הנימוקים: לשון השולחן ערוך (סי' קכ סעיך ב):
אם אמר לו הלוה: הילך מעותיך, ולא רצה המלוה לקבלם וזרקם לפניו, אם הוא במקום שמלוה משתלמת שם, נפטר ואינו צריך להביאם לב"ד, דפרעון בעל כרחו פרעון. וכן אם אמר לו: הנה מעותיך צרורים בביתי בא וטול מעותיך, והמלוה מסרב מלקחתם, ונגנבו או נאבדו, פטור הלוה, אלא אם כן פשע בהם ונגנבו או אבדו.
דהיינו, שאם הלוה הודיע למלוה שהוא יכול לקחת כעת את המעות ממנו, והמלוה לא גבה את החוב, אין על הלוה אחריות גם באונסים, אלא רק בפשיעה. לכן, בנידון דידן, מאחר שמצד הלוה היתה נכונות מלאה להחזיר את החוב, אין שום אחריות על הלוה גם אם נגרם נזק כתוצאה מירידת השערים.
ואמנם, יש מקום לומר שהשולחן ערוך מדבר דווקא על כסף מזומן, אבל שטר חוב אינו נחשב כפרעון. אבל בית הדין טוען, כי לעניין זה המחאה נחשבת ככסף מזומן, משום שכל חיי המסחר מתנהלים בדרך כלל בהמחאות, ואסור לתת המחאות ללא כיסוי, ולכן אין סיבה לחשוש שההמחאה לא תתקבל בבנק, וממילא דינה ככסף מזומן.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
