|
 שנת תשס"ו | שבת פרשת באסופה של מצריםהרב יוסף כרמלבסוף פרשת וארא מכריז פרעה:
"חָטָאתִי הַפָּעַם יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" (שמות ט' כז)
ואף על פי כן לא היה מוכן לשלח את ישראל מארצו. על כן מכה הקב"ה בפרעה ובעמו עד שבסוף עשרת המכות נאות פרעה לשלח את העם ללא תנאים מגבילים. האם פרעה גם חזר בתשובה?
בהפטרה אנו קוראים את נבואתו של ירמיהו העוסקת בחורבן מצרים בידי הבבלים וז"ל:
"הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ירמיהו מ"ו יג).
הכתוב נוקט לשון הכאה, אולי כדי לחבר את עונשה של מצרים בסוף ימי בית ראשון לעונשה בזמן יציאת מצרים. הקב"ה הפליא את מכותיו לא רק במצרים אלא גם באליליהם. היאור שהופך לדם, המטה שהופך לנחש ותנין ששוב הופכים למטה, הטלה שמוקרב כקרבן פסח, הם על פי הפשט סמלים אליליים שנפגעים. על פי הדרש גם הפסלים נפלו. כך רמוז בפסוק:
"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְקֹוָק" (שם, י"ב יב)
וכך מופיע בחז"ל על פסוק זה:
"ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה" (סוכה דף כט ע"א).
חורבנן של ערי המקדשים המצריות מופיע במפורש בהפטרה:
"...כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב:.. אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ..." (שם, שם יט-כה).
נף ונא אמון שימשו כעיר הבירה, לאורך ההיסטוריה של ממלכות מצרים. מכוח זה הן שימשו גם כערי מקדשים. נף היא מף היא ממפיס בשמה היוני, שכנה סמוך לראש הדלתה בגבול שבין מצרים העליונה (הדרומית) והתחתונה (הצפונית), כעשרים וחמישה ק"מ דרומה לקהיר.
כך גם מנבא יחזקאל: "וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף" (ל' יג) (אולי גם כאן, הלשון רומזת למצוות השבתת החמץ).
נא אמון שכנה במצרים העליונה, ליד עמק המלכים. משמעות שמה הוא הבית של אמון – אחד מאליליה הראשיים של מצרים. גם בנף וגם בנא אמון מצאו הארכיאולוגים "עיר מתים" ששימשה כבית קברות וכמקום פולחן למוות.
לעומת נבואות אלה, מצאנו בספר ישעיהו נבואה על מצרים, בכיוון הפוך. גם ישעיהו מנבא על מכות שיבואו על מצרים. המצרים יסבלו ממלחמת אחים בין הממלכה העליונה והתחתונה, ככתוב:
"וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" (ישעיהו י"ט ב).
היאור יבש והכלכלה המצרית תתמוטט:
"וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ:..וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ: ...וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ: וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי" (שם, שם ה-ט).
אבל בעקבות המכות יחזרו המצרים בתשובה וערי המקדשים האליליות יהפכו להיות מרכזים לעבודת ד'. וז"ל הנביא:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיקֹוָק צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַיקֹוָק" (שם, שם יח-יט).
עיר ההרס היא עיר החרס, היא עיר השמש, היא בית שמש המצרית, עיר המקדשים שכונתה ביונית הליופוליס. גם היא תהיה עיר בה יעבדו את הקב"ה על גבי מזבחות ומצבות.
תיקון דרכיהם של המצרים, יגרום לכך ש"כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְקֹוָק מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם". (שם, שם כ).
החזרה בתשובה תהיה כה עמוקה עד כדי כך שישעיהו מכריז:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם כד-כה).
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. (כל זה לשיטת הרד"ק, אכן רש"י במקום חולק).
הבה נתפלל כי גם כיום ששונאי ישראל יחזרו בתשובה ויכירו כי "ְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" או לחילופין יענשו ויהרסו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
