שנת תשע"ח| שבת פרשת ראה

פרשת השבוע: גם לגד החוזה יש ספר!

בדברינו לפרשת עקב תשע"ח, הלכנו בעקבות דברי חז"ל במסכת בבא בתרא (י"ד ע"ב, ט"ו ע"א), שצעדו בעקבות הפסוק בדברי הימים: "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים (קודם שהיה מלך-ספר שמואל א) וְהָאַחֲרֹנִים (דברי דוד כמלך בפעל-ספר שמואל ב) הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה") דבהי"א כ"ט כט) ושטענו כי גד החוזה השתתף אף הוא בכתיבת ספר שמואל. בהמשך לדברים אלה הצענו כי ספרו של גד נמצא בסוף ספר שמואל ב בפרקים כ"א-כ"ד. הבאנו שלש הוכחות כי פרקים אלה - ספר גד, עוסקים במאורעות קדומים שהתרחשו בתחילת ימי דוד כמנהיג. נמשיך ונביא עוד שלש הוכחות:

א.   פרק כ"ג (פס' ח-לט) בוודאי כולל מאורעות קדומים, מהתקופה בה מלך שאול בישראל והפלישתים שלטו שלטון ללא מצרים בנחלת יהודה. ההתקלות עם הפלישתים המתוארת (שם, ח-י) נושאת אופי של התנגשות מקומית ולא מלחמה מסודרת בין צבאות. הצלת חלקת העדשים (=שעורים), הכוללת גם את הבאת המים מבור בית לחם אשר בשער (המתוארת בפסוקים יג-יז) מתרחשת בזמן שדוד נמצא במצודה ובאזור מערת עדולם "וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים, חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים וְדָוִד, אָז בַּמְּצוּדָה; וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם..." כל אלה סימנים מובהקים שבתקופת הנדודים של דוד עסקינן. רשימת הגיבורים המופיעה בפסוקים יח-לט וכוללת גם את עשהאל אחי יואב שנהרג בידי אבנר כשדוד מלך בחברון, מוכיחה שוב שהיא קדומה יחסית.

ב.   מסתבר מאוד, שהמפקד המתואר בחציו הראשון של פרק כ"ד, קשור לימים בהם אירגן דוד את ממלכתו המאוחדת, לאחר שהתחיל למלך בירושלים. גם קניית גֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי, המופיעה בחציו השני של הפרק, קדמה למאורעות המתוארים בפרק ז'. שהרי מפשט הכתובים בפרק ז', משמע שדוד היה מוכן כבר אז, להתחיל בפעולות הבניה. וז"ל הכתוב (שם ג): "וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה...". אם עדיין לא נמצא "המקום", וטרם התרחש המאורע המתואר בפסוקי הסיום של ספר שמואל ב, השאלה שדוד שאל את נתן הנביא לא הייתה מעשית. גם מדברי חז"ל (עיינו בדברים שהביא רש"י, שמו"ב פרק ז' ד) משמע כי למחרת בבוקר, דוד כבר רצה להתחיל בפועל במלאכה. 

ג.    נוסיף על כך את מה שכבר הערנו בשבוע שעבר, הפתיחה "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד" רומזת לכך שהיה מקום לחשוב, לפחות כהווא אמינא, שהפרשיה אירעה בימי שאול או בימי איש בושת בנו, ואם כך, מדובר בתקופה קדומה.

לפי דעת רבי פנחס בפרקי דרבי אליעזר (פרק יז), אכן המאורע המתואר בהתחלת פרק כ"א, התרחש שנה אחת, לאחר מות שאול, וז"ל: "רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה". נעיר כי יש מחלוקת גרסאות במקור זה. 
אם אכן דברינו נכוחים, הרי שמתאים מאוד שפרקים אלה, הם שיש ליחסם לגד החוזה. נוכיח זאת מהדברים הבאים:

א.   רק גד החוזה, מופיע בפרקים המתארים את חיי דוד בתקופת הנדודים, לאחר שנמלט מפני שאול. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר גָּד הַנָּבִיא אֶל דָּוִד לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה לֵךְ וּבָאתָ לְּךָ אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא יַעַר חָרֶת" (שמו"א פרק כ"ב ה). בכל הפרקים העוסקים בתקופה זו נתן הנביא איננו מופיע.

ב.   גד הוא החוזה שנשלח פעמיים אל דוד בפרק כ"ד, גם דוד מעביר את תשובתו אל הקב"ה באמצעות גד. נתן עדיין לא מופיע בשלב זה.

ג.    כאמור, נתן הנביא איננו נזכר כלל וכלל בתקופת הנדודים. הוא מופיע לראשונה עם הופעת ההווא אמינא לבניה בפועל של המקדש (שמו"ב פרק ז'). רק נתן מופיע בספר מלכים בזמן המלכת שלמה וגם בפסוקי הסיום של מלכותו (דבהי"ב ט' כט). לכן ניתן לראות גם בכך הוכחה שגד קדם לנתן.

גם עזרא הסופר בספר דברי הימים, מיקם את ספרו של גד החוזה לאחר ספר נתן, כמבואר בכתוב: "...הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (דברי הימים א  כ"ט כט). ניתן להסביר שהסיבות לכך הן: בגלל שהוא קטן כמות וגם בגלל שהוא מסתיים במציאת מקום המזבח והמקדש ונסמך בדרך זו, לספר מלכים, העוסק בתחילתו (פרקים ו-ח) בבניין המקדש.
מכל ההוכחות הנ"ל, ניתן להסיק כמעט בוודאות, כי ספרו של גד החוזה נמצא בסוף ספר שמואל ב בפרקים כ"א-כ"ד.

הבה נתפלל כי נזכה להתקיימות מלאה של דברי חוזנו וכי נבואתו האחרונה של גד
החוזה, בעניין הופעת השכינה בירושלים, תקבל משמעות חדשה גם בימנו
 (שמו"ב פרק כ"ד, דבהי"א פרק כ"א).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר