|
 שנת תשע"ט| שבת פרשת ויגששו"ת במראה הבזק: נישואי כהן עם גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים, ואביה ישראל(מתוך ח"ב) גנואה, איטליה Genoa, Italy סיון תשנ"ב נישואי כהן עם גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים, ואביה ישראל שאלה כהן - חשקה נפשו בגיורת שנתגיירה כשהיתה פחותה מבת ג' שנים ואביה ישראל (האם התגיירה לפני כמה שנים). הענין נמשך כבר כמעט שנה והבחורה טוענת שמהתחלה אמרה שהיא גיורת, והכהן טוען שלא ידע שהיא אסורה עליו. עכשיו, אחרי התייעצות עם רבנים בא"י, הוא מודה באיסור ואומר שרוצה לשמור על כהונתנו ולהנצל מעוון, והבחורה צועקת מר. כיצד יש לנהוג? בנוסף לכך אני שואל, האם כהן הנושא גיורת הוא אסור בנשיאת כפיים ובעליית ראשון לתורה כדין כהן הנושא גרושה המפורש בשו"ע או"ח סי' קכ"ח ומפני מה מרן בשו"ע לא הביא דברי המשנה בבכורות דף מה ע"א "הנושא נשים בעברה פסול" וסתם רק "הנושא גרושה". תשובה הדבר פשוט שאין להתיר לכהן לשאת אשה שלא נולדה כיהודיה, גם אם התגיירה לפני גיל שלוש1. לעובדה שאבי הנערה הוא יהודי, אין כל משמעות הלכתית בנושא זה, שהרי הוולד הולך אחר האם, "ובנך מן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך"2. בהיוולדה היתה הבחורה איפוא גויה לכל דבר, ואסור לשאתה. אנו מציעים לקיים שיחה רצינית עם הבחורה ולהסביר לה שכבודה האמיתי של בת ישראל הוא לשמור על דיני חיתון כפי שמורה לנו התורה, ולעודד אותה בעובדה שיש עוד יהודים טובים, ובע"ה תמצא את זיווגה בקרוב. אדרבה, עליה לשמוח שהאיסור נמנע מבעוד מועד, שהרי לולא היה כך והם היו מתחתנים - היה עליו לגרשה3. יחד עם זאת כדאי לבדוק את מוחזקות הכהונה של אותו הכהן, האם היא מבוססת על אנשים שומרי תורה ומצוות4. בוודאי שכהן הנושא אשה האסורה לו, נפסל לנשיאת כפיים ולעליית ראשון, שהרי הוא מחלל את קדושת כהונתו5, ובכלל זה חללה וזונה, ואף חלוצה האסורה לו מדרבנן6. זה שמרן המחבר ציין בשו"ע רק גרושה, אינו אומר כלום, ואין לדייק דיוקים כאלה בלשונו, כי החיבור הענקי הזה נכתב בידי מרן רבי יוסף קארו כקיצור וכתמצית הלכתית של דבריו ב"בית יוסף" על הטור7. ומכל מקום, מסתבר שנקט דווקא גרושה, כי סוף סוף זו המציאות השכיחה ביותר. ועיין עוד לעיל בתשובה הקודמת - שו"ת במראה הבזק, ח"ב תשובה קג. _________________________________________________________ 1 כך נפסק להלכה כבר בתלמוד, שלא כדעת היחיד של רשב"י בעניין, קידושין (עח ע"א-ע"ב), יבמות (ס ע"ב). ועיין רמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ח ה"ג) ושו"ע (אבן העזר סי' ו, ח). ועיין "חכמת שלמה" שם הדן בדעת רש"י, מאיזה טעם נאסרה. 2 יבמות (כג ע"א), קידושין (סח ע"ב), שו"ע (אבן העזר סי' ח, ה). 3 שו"ע (אבן העזר סי' ו, ו), ושם (סי' קנד, כ). 4 ראה "אגרות משה" (יורה דעה ח"ג סי' קז). 5 עיין "פרי מגדים" ב"משבצות זהב", (תחילת סי' קלה), על סמך המשנה בבכורות (מה ע"ב) שכבודו ציין, ועיין גם ב"אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' לג וסי' נא). 6 "משנה ברורה" (סי' קכח ס"ק קמז). 7 בספר "יד מלאכי" כתב בפרק כללי השו"ע, שמרן כתב את חיבורו בעבור אלה שלמדו תחילה טור ו"בית יוסף", ואשר על כל פנים יודעים מקורות הדין וסברותיו. בשם צוות המשיבים ובברכת התורה, הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל ראשי הכולל חברי הועדה המייעצת: הרב זלמן נחמיה גולדברג הרב נחום אליעזר רבינוביץ הרב ישראל רוזן  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
ויגש תשע"ט
ויגש תשע"ט
