שנת תשע"ט| שבת פרשת ויחי

שו"ת במראה הבזק: שאלות בהלכות הפרשת חלה. אחוז הסוכר בעיסה לברכת בורא מיני מזונות

(מתוך ח"א)

לימה, פרו                                                       Lima, Peru 
טבת, תש"ן

שאלה
מהו אחוז הסוכר בפת ע"מ להופכו למזונות?
מה דין הפרשת חלה מעיסה שחסרים בה חומרים אחדים (ביצים, שומן)?
עיסה שהופרשה ממנה חלה, ומוסיף האופה קמח בשיעור המחויב בחלה, האם יש להפריש חלה שוב?
בגלל בעיות טכניות. האם ניתן, לכתחילה, להפריש חלה מן הפת ע"י צירוף באמצעות מפה, או לכתחילה, יש להפריש מן העיסה?

תשובה 

1.  חיוב להפריש חלה חל משעת נתינת המים לקמח, וזאת בתנאי שלא נשאר קמח בשיעור עומר¹, שלא נתערב במים². רצוי להפריש כשכל העיסה נעשית גוף אחד, דהיינו כשכל הקמח התערב במים אע"פ שלא הוסיף את שאר החומרים (כגון ביצים ושמן שאינם חייבים בחלה)³.

2.  אם לא הפריש כשהיתה עיסה, אלא אפאה, יכול להפריש מהפת⁴. ונ"ל ששעת הדחק אמיתית כדיעבד דמי⁵. וכן אם ישנן בעיות טכניות להפריש כזה בצק, יפריש לאחר האפייה מהפת.

3.  במקרה שנתערבה עיסה שהופרשה ממנה חלה, בעיסה שלא הופרשה ממנה חלה⁶, אם יש לו עיסה אחרת שלא ניטל ממנה חלה, ואין בה שיעור שחייבת בחלה, יעמיד אותה, באופן שתיגע, עד שתדבק מעט בעיסה המעורבת, או שיניח את הכל בכלי אחד, ויש לכל, דין עיסה אחת ויפריש מהעיסה החדשה⁷, ואם יש בעיסה החדשה שיעור שחייבת בחלה, אין צורך שתיגע בעיסה המעורבת, וסגי, אם תעמוד לפניו ויפריש מהעיסה החדשה⁸. אם אין לו עיסה אחרת, ויש עיסה שלא הופרשה ממנה חלה, שנתערבה בעיסה שהופרשה ממנה חלה, לדעת השו"ע כל העיסה נעשית טבל, ולכן יפריש מכל העיסה שיעור הפרשת חלה (כזית). ולרמ"א אין לעשות כך לכתחילה⁹.

4.   לדעת השו"ע אם טעם הסוכר ניכר בעיסה מברך במ"מ. ולדעת הרמ"א:

       "...אא"כ יש בהם הרבה תבלין או דבש שכמעט הדבש והתבלין הם העיקר"¹⁰ומסביר ערוה"ש שאין כוונת הרמ"א שהולכים אחר הרוב והמיעוט, אלא ההבחנה, אם למראית עין ניכר שאין זה פת סתם, והכל רואים שהוא פת ביצים וכד'¹¹.
__________________________ 

¹   שיעור החייב בחלה הוא מ- 1.666 ק"ג קמח להפרשה בברכה, מ- 1.200 ק"ג קמח להפרשה בלי ברכה. (ע"פ הגר"ח, נאה ב-"שעורי תורה") ויש אומרים להפריש בלא ברכה רק מ- 1.615 ק"ג (אוצר דינים לאשה ולבת).

²    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ז, ס"ב.

³    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ז, ס"ב. וש"ך סק"ו.

⁴    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ז, ס"ה.

⁵    אנציקלופדיה תלמודית  כרך ז',   עמוד תי"ז, הערה 140. וכמובן שיש לברר מה הבעיה הטכנית במקרה זה, והאם לא ניתן להתגבר עליה באופן פשוט.

⁶    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ד, ס"א.

⁷    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ה, ס"א.

⁸    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ה, ס"ב.

⁹    שו"ע יו"ד,  סימן שכ"ד, ס"א.

¹⁰  שו"ע או"ח,  סימן קס"ח, ס"ז.

¹¹  ערוך השולחן,  או"ח, סימן קס"ח, ס"ק כ"ד.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר