שנת תשס"ה | שבת פרשת תולדות

שו"ת במראה הבזק

וינה, אוסטריה Vienna, Austria
אדר תשס"ב

כללי טלטול לצורך פעילות ביטחונית

שאלה:
באיזה אופן יש לטלטל כלים הנצרכים לפעילות הביטחונית [נשק, קשר, סיכת זיהוי, אזיקים וכיו"ב] במקום שאין עירוב?

תשובה:
1. לכתחילה יש לדאוג ככל האפשר שכל החפצים הנצרכים לעבודה הביטחונית יימצאו במקום הפעילות כבר בערב-שבת[1]. ובאשר לסיור - אם אפשר לסייר במקום המוגדר בהלכות עירובין כרשות-היחיד, הרי זה עדיף, ואם אין זה אפשרי, ינסה לעשות עירוב צורת-הפתח לאיזור שבו צריך לסייר. ועל כל פנים יש להשאיר את החפצים בבניין הקהילה, ולא לטלטלם חזרה הביתה, כאשר אין עירוב.

2. אם אי-אפשר לעשות כן (כגון שהחפצים נחוצים למאבטח לשם פעילות במקום אחר באותה השבת, או שהם נחוצים לבטחונו האישי בביתו), אזי יש לנהוג על-פי הכללים הבאים:
(א) כל פריט הנחוץ לשם בטחון ממש, ויש בו משום הצלה מפיקוח-נפש, כגון נשק עם מחסנית רזרבה, תיק עזרה ראשונה, גז מדמיע, ביפר, מכשיר-קשר או טלפון סלולרי (רצוי להסתפק באחד מהם, אם אפשר) – לכתחילה יטלטלם "כלאחר יד" (בשינוי), ככל שזה אינו פוגע ביעילות הבטחונית. ואם טלטול שכזה כרוך בטירחא, נראה שניתן להקל לטלטלם כרגיל[2].
(ב) מותר להוציא מרשות לרשות בגד או תכשיט דרך לבישתו, והוא הדין באשר לדבר המחובר לבגד והדרך לחברו שם[3] (כגון סיכת-זיהוי). ואף דבר שבמהותו אינו בגד או תכשיט, ניתן להופכו לשכזה ע"י שימוש בו כחלק מן החגורה (כך נוהגים במפתחות, ואפשר לנהוג כן גם באזיקים)[4].
(ג) אם צריך לטלטל חפצים שאינם שייכים לקטגוריות הנ"ל, ישנן שתי עצות מרכזיות:
(1) טלטול פחות פחות מד' אמות ע"י שני בני-אדם (ובשעת הדחק אפילו ע"י אדם אחד), דהיינו שאדם אחד הולך פחות מד' אמות (כשני מטרים) ומוסר את החפץ לאדם שני, שהולך אף הוא כנ"ל ושוב מוסר לחבירו, וחוזר חלילה. עצם ההוצאה מרשות לרשות תהיה ע"י עקירת החפץ ע"י הראשון ברשות אחת והושטתו החוצה, וחברו הנמצא ברשות האחרת יטלנו ויניחנו, כך שכל אחד מהם עשה או רק "עקירה" או רק "הנחה". ואם אין שם אדם שני, יניח את החפץ כך שחלקו יהיה ברשות האחת וחלקו ברשות האחרת ואז יעבור לרשות האחרת ויקחנו[5].
(2) שימוש במקום פטור, והוא מקום שאורכו או רוחבו הם פחות מד' טפחים (כ- 32 ס"מ) וגובהו מעל עשרה טפחים (לדעת רמ"א)[6] או שלושה טפחים (לדעת מרן המחבר)[7]. יוציא את החפץ מרשות אחת ויניחנו (ממש) תוך כדי הליכה במקום פטור, ושוב יטלנו, תוך כדי הליכה, ממקום הפטור וימשיך בהליכתו ללא הפסקה עד למקום שבו הוא רוצה להניח את החפץ (או שבו הוא רוצה לעמוד), ואם נעמד לאחר-מכן בכרמלית (ואין לפניו מקום פטור), ינהג כמבואר בסעיף 1.
3. אם המאבטח מוזמן לארוחה לאחר התפילה, יקח עמו אך ורק את החפצים הנחוצים לבטחונו האישי או לאבטחה במקום אחר, ואת השאר ישאיר בבית-הכנסת. וינהג במה שהוא נוטל עמו כמפורט לעיל. כמובן, שכל האמור לעיל הינו רק כאשר אין הדבר פוגע בתיפקוד הבטחוני.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] סוכם בס' "כחיצים ביד גיבור" (ח"א עמ' 96-94).
[2] בעניין הטעם להקל במקום טירחא, עיין "במראה הבזק" (ח"ד תשובה מה), שם הובאה סברה להקל לטלטל מכשיר-קשר במקום שאין בו עירוב על-פי מה שכתב בעל "אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' פא) שהתיר לאנשי-הצלה לשאת מכשיר-קשר ללא מיגבלה משום שנחשב הדבר ל"תכשיט". עוד יש להקל ע"פ המובא ב"מנחת שלמה" (סי' ז), שאין צריך לטרוח הרבה בכדי לא להגיע לאיסורי שבת כשמדובר בפיקוח-נפש (עיין בתשובה הבאה הערה 3 בהרחבה).
[3] רמ"א שו"ע או"ח סי' שא סע' כג, ועיין שם ב"משנה ברורה" (שם ס"ק פג ו-פד).
[4] עיין רמ"א (שם סע' יא) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) שיש מקילים בזה.
[5] הצעת הגרז"נ גולדברג.
[6] רמ"א (שו"ע או"ח סי' שמה סע' יט).
[7] שו"ע שם.

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר