שנת תשס"ה | שבת פרשת וישב

שו"ת במראה הבזק

וינה, אוסטריה Vienna, Austria
אדר תשס"ב

כללי הפעלת מכשור חשמלי ואלקטרוני – המשך

שאלה:
באיזה אופן יש להשתמש בכלים ששימושם כרוך באיסורי שבת? [קשר, תאורה, מוניטור, מצלמה, שער מגלה מתכות, דלתות חשמליות, אזעקה וכיו"ב].

תשובה:
ג. מוניטור, מצלמה לצורך בטחוני, שער מגלה מתכות - כמבואר לעיל, כל אלה יש להכין לכתחילה, לפעולה בערב-שבת[1], בכדי למעט באיסורי שבת ככל שניתן. ככלל, יש להעדיף כל פעילות שאינה כרוכה באיסורי-שבת, כגון בדיקה ידנית במקום שימוש בשער מגלה מתכות, ובלבד שלא תיפגע בגין כך התועלת הביטחונית.
ד. דלתות חשמליות – אם ניתן להעביר הדלתות "למצב ידני", יש לעשות כן[2]LED כשעוברים בפתח, ניתן להקל ולהתיר לעבור דרכן אף שלא במקום פיקוח נפש[3].. אם אי-אפשר, ואנשים חייבים לעבור שם מטעמי ביטחון (סריקה וכדומה), יכנס בשינוי. במקום שהדלתות החשמליות נשארות פתוחות באופן קבוע (והמעבר אינו גורם לפתיחתן) אע"פ שיש שם חיישן המדליק נורת
ה. אזעקה – לכתחילה יש להכין את האזעקה לפעולה מבעוד יום[4]. כשלא הכין, או שבלאו הכי צריך להכנס ולצאת במשך השבת לצורך בטחוני (שאז צריך לכבות את האזעקה כשנכנס ושוב להכינה מחדש, שאם לא כן אין תועלת באזעקה שמצפצפת תמיד), אם מדובר בפיקוח-נפש[5], כגון חשש מפעילות חבלנית, יוכל להפעיל את האזעקה אף בשבת.

ויוער שלעיתים אפשר לפתור בעיות של איסור שבת ע"י שימוש ב"שעון-שבת" או באמצעים הלכי-טכנים שפותחו במכון "צומ"ת"[6].

--------------------------------------------------------------------------------

[1] כמובן שאם כתוצאה מזה יתעוותו הצילומים והדבר יפגע בתיפקוד הביטחוני הנחוץ, יש לכבות את המסך.
[2] בתנאי שאין בהשארת הפעלתן החשמלית של הדלתות צורך בטחוני, כגון שהנעילה החשמלית בטוחה ואמינה יותר.
[3] מכיוון שהעובר אינו מתכוון להפעיל את המערכת. ואף שזהו "פסיק רישא", מכל מקום עצם הפעלת המערכת אינה אסורה אלא מדרבנן (לרוב הפוסקים, אם אין הדבר כרוך בהדלקת נורות), מכיוון שזהו "פסיק רישא דלא ניחא ליה" באיסור דרבנן (דשרי לדעת המחבר ודעימיה, כמבואר לעיל). ואפשר שיש קצת מקום להחשיב עבירה זו ל"גרמא", וא"כ הרי זה "פסיק רישא בתרי דרבנן" דשרי אף לרמ"א. ועוד, מובא במאירי (שבת קכ ע"ב ד"ה מי ששכח) שיש מפרשים שמשמע מדבריהם, שסוברים שלא החשיבו חכמים גרמא כמעשה אלא כאשר הגורם מתכוון לעשות האיסור, אך כשאינו מתכוון לזה, אף שיש כאן פסיק רישא, לא אסרו חכמים ואף התירו לכתחילה. וכן כתב "אבני-נזר" (או"ח סי' קצד) והביא דבריו שו"ת "הר צבי" (או"ח ח"א סי' קלג) להלכה. ועיין עוד שו"ת "מנחת שלמה" (ח"א סי' י) שהוכיח, שאמירה לגוי חמורה מגרמא, ולפי זה יש לומר דכיון שבאמירה לגוי לא החמירו בפסיק רישא (כמבואר ברמ"א או"ח סי' רנג), כל שכן שבגרמא לא החמירו בפסיק רישא. אמנם יעוין ב"משנה ברורה" (סי' רנט ס"ק כא) שכתב, שאסור לסגור תנור שבוערת בו אש, מכיוון שגורם בזה לכיבוי האש, משמע שאסר בגרמא אף בפסיק רישא. וכן יעוין בשו"ת "מנחת יצחק" (ח"ב סי' טז, ח) שכתב שמשמע ש"פסיק רישא בגרמא" אסור, והביא ראיה מדין הגמרא (שבת קכ ע"ב) שהובא להלכה בשו"ע (או"ח סי' רעז), שאסור לפתוח דלת כשבפתיחתה יגרום לכיבוי הנר (בשל הרוח), וזאת על אף שאינו אלא "גרמא ופסיק רישא". בדומה לזה, יש לדון אם חכמים אסרו גרמא גם בדבר שעצם איסורו אינו אלא מדרבנן, עיין בתשובת מהרי"ל (סי' לב) שכתב, דאף שאסור להעמיד כלי תחת הנר לקבל שמן הנוטף, מכיוון שמבטל את הכלי מהיכנו, מ"מ מותר לשים כלי תחת השולחן (שהנר נמצא עליו) ולסלק את השולחן בסיום הסעודה, נמצא הכלי תחת הנר ע"י גרמא (הסרת מונע), ומכיוון שביטול כלי מהיכנו אינו איסור מדאורייתא, מותר לגרום איסור זה אף לכתחילה, והביאו דבריו "מגן אברהם" ו"משנה ברורה" (סי' רסה). אם כן גם בנדון דידן שאינו אלא איסור דרבנן (מוליד זרם) שרי בגרמא. אמנם יתכן שאין לדון כאן כלל מצד גרמא, שהרי כל הפעלת חיישן היא "מעשה בידים" כאשר התוצאה היא מיידית, וכך גם דעת הגרש"ז אויערבך. עוד יש להקל מצד שישנו מקום להחשיבו כעושה "כלאחר יד", שכן הוא עושה את הדבר בגופו - ע"י כך שהוא עובר דרך הדלתות. אמנם, מאידך גיסא יש לדחות, מכיוון שזוהי דרך עשיית הפעולה – עיין דיון בעניין זה בס' "ילקוט יוסף" (סי' שח עמ' שיב). ומלבד כל האמור ניתן להתיר מצד שיש להחשיבו כ"מתעסק" בעלמא (כריתות יט ע"א), שכן כלל הוא לא מתכוון לעשות מעשה הגורם להפעלת המערכת (בניגוד לפסיק רישא שבו הוא מתכוון לחלוטין לעצם הפעולה, אך אינו מתכוון לתוצאה הנגרמת ממנה – ואכמ"ל.
אמנם, נחלקו פוסקים בשאלה, אם מתעסק מותר אף לכתחילה או אסור מדרבנן, עיין רמב"ם (הל' שבת פ"א הל' ח) ו"כסף משנה" ו"לחם משנה" (שם).
[4] אמנם ישנם סוגי אזעקות ש"דריכת" האזעקה (וגם נטרול הדריכה) אינם כרוכים בהולדת זרם או בהדלקת נורות וכיו"ב, מכיוון שאינו סוגר שום מעגל, שכן עקרון הפעולה הוא, שהמעגל נסגר וגורם להפעלת האזעקה ברגע שאדם מנסה לפרוץ, וא"כ לכאורה אין בזה איסור. אלא שיש עוד לדון מצד עצם דריכת האזעקה ש"מתקנה" לפעולה, שלפי דעת "חזון אי"ש" (לעיל) לכאורה הדבר אסור. מאידך, סוף סוף עדיין לא הפעיל את האזעקה, ואם כן יתכן שאף ל"חזון אי"ש" אינו אסור. ועיין שו"ת "מנחת שלמה" (סי' יא) שהביא דברי הסוברים שדעת "חזון אי"ש" בזה היא להחמיר גם בכגון זה ודחה דבריהם. ועיין ב"שמירת שבת כהלכתה" (פי"ג הל' כח ובהערה קא) שהתיר לנתק מן התקע מכשיר חשמלי המחובר לשעון-שבת בשעה שהזרם מופסק, אף שבכך הוא "סותר" את הכנתו לפעולה, ודון מינה ואוקי באתרין – לכן נראה שמ"מ במקום הפסד גדול ניתן להקל בדבר.
[5] לדעת ה"אור זרוע", אף אם הגויים באים "לשלול שלל", יש להתייחס לכך כפיקוח-נפש. ועיין עוד ב"במראה הבזק" ח"ד (תשובות מג, מד) שלעיתים אף פגיעה ברכוש הציבור תוגדר כפיקוח-נפש, שהרי יתכן שלגבי אחד מן הציבור הדבר יתגלגל לפיקוח נפש, עיין שם באריכות. אמנם אין להסיק מכך בהכרח שתותר הפעלת אזעקה בשבת לשמירה על רכוש הציבור, שכן אף נזק שכיח וברור ברכוש נחשב לפיקוח-נפש רק מצד הסתעפות רחוקה, וניתוק האזעקה כלל אינו גורם בבירור לנזק ואינו אלא הפחתה מסוימת ברמת שמירה הרכוש, ודיינו שנקל להפעיל את האזעקה בחשש לפיקוח-נפש ישיר, ולא כשאינה אלא להצלת רכוש שהיא עצמה אינה פיקוח-נפש אלא ע"י הסתעפות. אמנם נראה שיהיה מקום להתיר אף בכהאי גוונא על-ידי גוי.
[6] עיין "במראה הבזק" (חלק ד תשובה מג).

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר