|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת בהעלותךמשפט והלכה – משפטי שאולהרב ידידיה כהנאסמכותו של דיין יחידי
הרב ידידיה כהנא
כפי שכתבנו בשבוע שעבר, באופן בסיסי הדיון בפני בית הדין נעשה בפני שלושה דיינים. בסדרי הדין עולים חריגים לעקרון זה:
א. הרכב בית הדין
3. ליושב ראש ההרכב תהיה הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצוים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות וכן בענייני סדר ונוהל ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור, חבר אחר של בית הדין
ב. דיין יחידי
רשאים בעלי הדין יחדיו להגיש בקשה שעניינם ידון בפני דיין יחיד, הבקשה תוגש לנשיאות בית הדין, להחלטה. …
במקרה כזה כל הסמכויות של "מותב תלתא" (בית דין בהרכב שלשה דיינים) יהיו לדיין היחיד, שיקבע על ידי נשיאות בית הדין.
הרמב"ם פוסק (סנהדרין פרק ב הל' יא ): "אחד שהיה מומחה לרבים או שנטל רשות מבית דין הרי זה מותר לו לדון יחידי אבל אינו חשוב בית דין"
והנפקא מינה לדינא (שם פרק ה הלכה יח ): "יחיד שהוא מומחה לרבים אע"פ שהוא דן דיני ממונות יחידי אין ההודאה בפניו הודאה בבית דין ואפילו היה סמוך, אבל השלשה אע"פ שאינן סמוכין והרי הן הדיוטות ואין אני קורא בהם אלהים הרי ההודאה בפניהם הודאה בבית דין, וכן הכופר בפניהם ואחר כך באו עדים הוחזק כפרן ואינו יכול לחזור ולטעון כמו שביארנו…"
כלומר, למעשה היכולת של דיין יחידי לפי הרמב"ם היא לשמש מעין רב פוסק, אבל אין להליך שנעשה בפני דין יחיד "שיניים" של בית דין. אדם יכול לטעון, ולאחר ששם לב שנכשל בטענתו - לשנותה, להודות ולחזור בו, וכדומה. במצב זה אין אפשרות לבצע הליך תקין וכדאי.
דברי הרא"ש נראים שונים מדברי הרמב"ם, בתחילת מסכת סנהדרין (פרק א סי' ב), וסובר שיחיד מומחה ושלושה זה היינו הך, ומבין מכך הטור (חו"מ סי' ג), שהוא חולק על הרמב"ם, וסובר שיחיד מומחה יש לו תוקף של בית דין לכל דבר ועניין, כשלושה דיינים.
המחבר פסק כרמב"ם (חו"מ סי' ג סע' ב), ולפיכך יוצא, שאין לדיון בפני דיין אחד תוקף של דיון בבית דין, וממילא הופך הליך זה לבלתי-יעיל לחלוטין.
ברור, שקבלה מפורשת של הדיון בפני דיין היחיד שיהיה כשלושה, וכאשר חוזקה בקניין, מועילה, והרי הוא כשלושה. על כן נקבע בסדרי הדין, כי סמכותו של דיין יחידי תהיה כשל שלושה, וכמובן בעלי הדין יקבלו קניין על כך בראשית הדיון, כך שבעיה זו של יעילות הדיון נפתרה בעז"ה.
במקרים המפורטים בסעיף א(3) אין צורך בשלשה דיינים. כפי שכבר הזכרנו בשבוע שעבר, באשר הם במהותם אינם "דין". מקרים אלו מצריכים שיקול דעת מועט, וכדי ליעל את תפקוד בית הדין נקבע שדי בדיין יחיד להחליט בעניינים מעין אלו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
בהעלותך