שנת תשע"ט| שבת פרשת ויקרא

שו"ת במראה הבזק: הטוען שהוא יהודי (ע"פ דברי סבתו) ואינו מוחזק אצלנו כיהודי

(מתוך ח"א)

סנטיאגו, צ'ילה                                         Santiago, Chile
שבט, תש"ן

שאלה
אחת ממטרותינו העיקריות, היא קירוב לבבות, ואכן, בימים אלה הופיע אצלי בחור כבן 23, הטוען כי הוריו (אב ואם) וכן הסבא והסבתא, הינם יהודים. אלא, שלאחר השואה האיומה החליטו לשכוח מיהדותם הי"ע.
הבחור טוען, שבאחד הימים כשקרא ספר על השואה, סיפר זאת לאימו, והיא ניסתה להשכיחו ולהעבירו מן הנושא לחלוטין. הוא המשיך בקריאה, ואף התעניין יותר במקורות הנ"ל, עד כדי ויכוח סוער וריב עם אימו. הסבתא, מצד האם, הרגישה בעניין וסיפרה לו אודות היותם יהודים ניצולי שואה, ואודות החלטתם להינתק מהיהדות ומחברה יהודית לחלוטין. אין בידי הבחור שום מסמך או עדות. לדבריו, בטענה שההורים שרפו הכל, ואף החליפו שמותיהם, ככל גויי הארץ.
שאלתי: איך להתייחס לבחור זה, שהרי הוא עדיין לא מבצע שום דבר, למעשה. לצערי הרב, הרביי הקונסרבטיבי אמר לו, שהוא יתקבל כיהודי, אם יתחייב לשמור על העקרונות שלהם. לכן, אבקש מכת"ר להביע דעתו בנ"ד.
נ.ב. הבחור לא נימול. ולפי דבריו, משפחתו המקורית הינה קופרמן-היימברגר מצד האב, ורבינוביץ מצד האם, אשר הגיעו מפולניה.

תשובה
כלל אמרו בפוסקים: "מי שבא לפנינו, ואמר: ישראל אני, נאמן. ואין צריך להביא ראיה על כך"¹. בטעם הנאמנות ישנן מספר שיטות, כדלהלן:
א. מטעם רוב. שרוב הנמצאים באותו מקום הם יהודים². וטעם זה, אינו שייך בנידון דידן, שאותו בחור בא, ממקום שרובם עכו"ם.
ב. "רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות, ישראלים הם"³. דהיינו, רוב הבאים לפנינו ואומרים שהם יהודים, הם באמת ישראלים. ויש שביארו טעם זה מכח חזקה. שכיוון שבא לפנינו, ואומר על עצמו שהוא יהודי, מסתברא שכן הוא. שמי שהוא גוי, לא יאמר על עצמו שהוא יהודי⁴, ויש לדון בטעם זה, אם נאמר גם במקרה שהוחזק לנו כנוכרי, שכן, עושה מעשה עכו"ם הוא⁵. וכפי שיוזכר להלן.
ג. "מילתא דעבידא לאגלויי"⁶. שכל דבר העשוי להיגלות בעתיד יש בו תורת נאמנות. ודבר זה, אם יהודי הוא אם לאו, עשוי להיגלות ע"י שכניו, מכריו וכד'. וגם בזה יש לדון בנדון דידן, אם הוא דבר שעשוי להיגלות. שכן, לדבריו, כל סוגי הראיות הושמדו. אלא, שבמציאות של ימינו, ניתן לומר שגם זה, מילתא דעבידא לגלויי הוא, שכן ודאי, שישנם היום אנשים קרובים וכד', שהיו עימם בתקופת השואה ועשוי להיגלות הוא.
העולה מן הנ"ל, שלטעמים ב' וג' יש מקום להאמינו בדבריו. הוזכר לעיל, שדין זה אינו שייך, היכא שהוחזק לנו כנוכרי עד עתה. שבזה יצטרך להביא ראיה על יהדותו, ולא די בנאמנותו. וכפי שכתבו הפוסקים⁷ ובנדון דידן, יש להסתפק אם בחור זה חשוב כמוחזק לנו כגוי אם לאו, שכן, לדבריו, התנהגותו והתנהגות הוריו, עד עתה, היתה כנוכרים לחלוטין.
ועל כן, יש לרב לעשות תחילה מאמצים גדולים, כדי לברר אם יהודי הוא. דרך הסבתא והסבא, קרובים שלהם וכד', כמו"כ כראיה ייחשב גם מסמך מטעם רשות ממשלתית, המעידה על יהדותו⁸.
נציין, שגם אם היתה ודאות בנאמנותו, כבר כתב הריב"ש, שאף במקום שיש נאמנות לאדם בדבריו — מכוח הפה שאסר וכד' — "אעפ"כ ראוי לדרוש ולחקור היטב"⁹. והנה, אם נעשו מאמצים ולא נתגלו ראיות על יהדותו, יש לעשות גיור לחומרא, בפני בי"ד מוסמך לזה. שכן יש ספק בנאמנותו.
_____________________________
¹ לשון הר"ן, פסחים, דף ג', ע"ב, רמב"ן, רשב"א, תוד"ה כמוחזק, יבמות, דף מ"ז, ע"א. וכמו"כ הובא באוצר הפוסקים אה"ע, סי' ב'.
²  פסחים, דף ג', ע"ב, תוד"ה ואנא, רבינו פרץ שם, ועוד בראשונים. חזון איש הלכות ייבום, סי' קי"ז, אות ז'.
³   יבמות, דף מ"ז, ע"א, תוד"ה כמוחזק, ועוד ראשונים שם. ועיין ים של שלמה. שם.
⁴   כך ביארו את הטעם באגרות משה אה"ע, ח"א סי' ח'. ובבפסקי דין רבניים ח"ט, עמ' 358, אות ח'.
⁵   עיין אגרות משה שם. ובפסקי דין רבניים שם, עמ' 369.
⁶   ריטב"א, יבמות שם. ובנמו"י שם.
⁷   שו"ת אחיעזר, ח"ג, סי' כ"ז, ובאגרות משה אה"ע, ח"א, סי' ח'.
⁸   עולה מתוך פסקי דין רבניים ח' י"א, עמ' 340, מטעם "שטרות העולים בערכאות של גויים".
⁹    שו"ת הריב"ש, סי' תק"ד.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר