שנת תשע"ט| שבת פרשת חקת

יחסי צאצאיו של יעקב-ישראל עם צאצאי עשיו-אדום העסיקו את עם ישראל מאז לידתם ועד ימינו אלה, זאת כיוון שחז"ל זיהו את רומא עם אדום. (ביחסים אלה עסקנו בעבר בדברינו לפרשת לך לך תשס"ט,  בפרשת חקת תשע"א, וכן בפרשת חוקת תשע"ז). כך נקשר חורבן בית שני, בהקשר של המאבק בין האחים וממילא גם הגלות הארוכה, שלראשונה בתולדות עם ישראל ניתן לראות באופק את סופה, קשורה לכך.

ננסה בדברינו למצוא את הקשר גם לחורבן בית ראשון ולגלות בבל.

מימי דוד המלך ועד לימי יהושפט, מואב ואדום היו ממלכות שהיו כפופות לעם ישראל (אחרי פילוג הממלכה, מואב הצפונית שילמה מס לישראל ואדום הדרומית שילמה מס ליהודה). בימי יהורם בן יהושפט חלה הדרדרות רוחנית קשה בממלכת יהודה והעונש לא אחר לבוא: "בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (מלכים ב ח' כ).

שנים רבות מאוחר יותר, לאחר נפילה רוחנית קשה ביותר, זכתה ממלכת יהודה למלך צדיק, אמציה. חז"ל לימדונו כי אביו של הנביא ישעיהו, אמוץ היה אחיו של אמציה מלך יהודה. וז"ל: "וא"ר לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: אמוץ ואמציה אחים הוו" (מסכת מגילה דף י ע"ב).

אמציה החליט להחזיר עטרה ליושנה ולצאת למלחמה כנגד אדום, אולי כדי להבטיח את המשך הנבואה שקיבלה רבקה אמנו: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג). לפני היציאה לקרב, הקשיב אמציה להדרכה הנבואית שקיבל מאחיו אמוץ (עיינו דבהי"ב כ"ה ז-י, וברד"ק שם).

נצחונו של אמציה בקרב כנגד האדומים היה מרשים. כך מתאר אותו הנביא: "וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים: וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים שָׁבוּ בְּנֵי יְהוּדָה..." (שם יא-יב).

לצערנו הרב, יחסו של אמציה לשבויים היה איום ונורא: "...וַיַּשְׁלִיכוּם מֵרֹאשׁ הַסֶּלַע וְכֻלָּם נִבְקָעוּ" (שם יב).

התוצאה הייתה הדרדרות מהירה: א. ישראל הכו ביהודה (שם יג)  ב. אמציה הקטיר לאלילי שעיר (שם יד) ג. אמציה איים לפגע באחיו הנביא, אמוץ (שם טז) ד. אמציה יזם מלחמת אחים כנגד ממלכת ישראל (שם יז ה). ירושלים הושפלה בידי יואש מלך ישראל (שם כג-כד). בבחינת עבירה גוררת עבירה (עיינו בספרי 'צפנת ישעיהו עמודים 12-13 ובהערות שם).

חז"ל תלו גם את חורבן בית ראשון וגלות בבל, בחטא כנגד השבויים האדומים. וז"ל המדרש: " 'ויביאום לראש הסלע וישליכום וכולם נבקעו', באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא מה אלו עושין כאן יגלו, כיון שחטאו גלו וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה" (איכה רבה (וילנא) פתיחתות יד).

המסר לדורות - הקב"ה שונא מעשי אכזריות. המסר לדורנו - צבא הנלחם באויביו תוך שמירה על כללי המוסר, זוכה לסייעתא דשמיא.

אלפי שנים קודם שנכתבה אמנת ז'נווה, אסרה התורה פגיעה באויב שנלקח בשבי.

עלינו להיות גאים בכך שמורשת עם ישראל מהווה אור לגוים מימים ימימה ושצה"ל הינו הצבא המוסרי ביותר בעולם.