|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת תולדותהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)קדושת ירושלים והמקדש / חלק ראשוןהרב יוסף כרמל - ראש כולל "ארץ חמדה"בשבוע שעבר הבאנו את הגמרא בסנהדרין הקובעת שמצוות בנין המקדש מאוחרת למינוי מלך ומלחמה בעמלק והבאנו את קושיית מו"ר מרן הגר"ש ישראלי, הרי נצטוו במצוות בנין המקדש עוד במדבר, בימי משה ומה מוסיף הציווי לבנות את בית הבחירה (עמוד הימיני סימן א). הרמב"ם אכן מביא הלכה זו פעמיים. הראשונה בפתיחה להלכות בית הבחירה "מצות עשה לעשות בית לד' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש, וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו, והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה וגו' " (פרק א הלכה א). השניה בפתיחה להלכות מלכים ומלחמותיהם " שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה (פרק א הלכה א). בהלכות בית הבחירה הרמב"ם מבסס את הציווי לדורות על הציווי שנצטוו בימי משה רבנו במדבר "ועשו לי מקדש", הגדיר את המשכן כדבר שנצטוו בו לפי שעה ואת עצם המצווה הגדיר "לעשות בית". לעומת זאת בהלכות מלכים ומלחמותיהם הגדיר את הבית בלשון המיוחדת של "בית הבחירה" וסמך את החיוב על הפסוק המדבר בזמן המיוחד בדווקא והוא אחרי הכניסה לארץ והמנוחה מן האויבים כמו שנאמר "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל:… אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ…כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים י"א כט-י"ב א-ה). ב"כסף משנה" בראש הלכות בית הבחירה מסביר מרן המחבר רבי יוסף קארו כי אכן לשיטת הרמב"ם הציווי לדורות נלמד ממה שנאמר למשה רבנו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח) "ומשמע דהאי קרא כלל הוא לכל מקום בין למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים ודיקא נמי דקאמר ועשו לי מקדש ולא קאמר ועשו לי משכן וכן הוא בגמרא סנהדרין טז ע"ב ושבועות יד ע"ב [אמר רב שימי בר חייא: אמר קרא (שמות כ"ה) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן] וכן תעשו' - לדורות הבאין] וכו' ". הסברו זה של "כסף משנה" איננו מסביר את שינוי הלשון והמקור הנוסף המובא בה' מלכים. נמשיך לדון בכך בשבוע הבא.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
