English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת ויגש

שו"ת במראה הבזק"



 (מתוך ח"ה)
 
ברלין, גרמניה      Berlin, Germany
מרחשון תשס"ב
מסיבת סיום השנה האזרחית באולם השמחות של הקהילה
שאלה:
נשאלתי ע"י יזם פרטי המעונין לקבל את אולם השמחות של הקהילה ללילה האחרון של השנה, כדי לחגוג שם עם צבור יהודי, עד עתה הם תמיד עשו זאת באולמות של נוכרים.
האם יש בעקרון איסור לחגוג לילה זה כמובן ללא שום סממן נוצרי?
האם יש בעיה שמסיבה זו נעשית בבניין הקהילה היהודית?
האם הסיבה שע"י זה הם יאכלו אוכל כשר משפיעה על הכרעת ההלכה?
 
תשובה:
 ישנו איסור לחגוג את הלילה האחרון של השנה האזרחית[1].
 העובדה שהמסיבה תיערך בבניין הקהילה, מוסיפה בעייתיות מיוחדת[2].
 אין בעובדה שיאכלו אוכל כשר כדי להתיר את המסיבה[3].
 
ואע"פ כן, אם הרב המקומי רואה בקיום המסיבה בבית-הקהילה צורך חשוב חלק מן הפעילות להצלת יהודים רחוקים ומן המלחמה בהתבוללות, וגם לא יהיה שום סממן של עבודה ז


[1] ייתכנו שני איסורים בחגיגת יום המיוחד לגויים:
האחד ימי אידיהן, והם ימים המיוחדים לעבודה זרה. איסור זה אינו שייך בהכרח בחגיגת היום הראשון לשנה האזרחית, מכיוון שמקורו של מניין זה אינו בהכרח בסיבות דתיות, וכן מכיוון שכיום רוב המונים בו אינם עושים כך מסיבות דתיות.
השני חוקות הגויים. איסור זה שייך במקום שבו לגויים ישנו מנהג שאין לו טעם לנו כיהודים או שיש בו משום פריצות.
ישנם שני טעמים אפשריים לאיסור לנהוג במנהג גויי חסר טעם לנו כיהודים:
א. יש מי שאומר שישנו ספק האם מקורו של המנהג הוא בדרכי האמורי או בע"ז ולכן אסור.
ב. לפי הסבר אחר ,עצם ההליכה אחרי מנהג גויי במקום שאין לו טעם הוא דרכי האמורי, שהרי הסיבה היחידה לנהוג כך היא להדמות לגוי.
במקרה זה ודאי שיש במסיבות מעין אלה משום ניסיון להדמות לגויים (גם אם לא בענייני ע"ז), וזאת בתחום שבו קיימת אלטרנטיבה יהודית (הלוח העברי). עיין עוד בנושא זה בתשובה הבאה.
[2] עיין "עקדת יצחק" על התורה (פר' וירא שער כ) לגבי השאלה, אם להתיר איסור לציבור כדי למנוע כישלונו באיסורים חמורים יותר.
[3] ככלל אין מקום להתיר איסור מסוים כדי להציל מאיסור אחר. עיין גם "אגרות משה" (חלק או"ח ד סי' לה). אמנם מצאנו מחלוקת בנתינת הכשר למקום מסוים שאינו מקפיד על כל צדדי ההלכה, אך שם נקודת-המחלוקת היא, האם בנתינת ההכשר לחלק מסוים יש משום מתן הסכמה על הכול. במקרה דנן ודאי שהעמדת אולם-השמחות של הקהילה לרשות חלק מבני הקהילה עלולה להתפרש כהסכמה לחגיגה מסוג זה, עיין "אגרות משה" (חלק יו"ד א סי' נב), "ציץ אליעזר" (חלק יא סי' נה), "יביע אומר" (חלק ד, יו"ד סי' ז).
[4] סברת הרב נחום א' רבינוביץ, וכן נמסר לנו שהרב מ"צ נריה התיר לערוך מסיבה מעין זו בישיבת בנ"ע בכפר הרא"ה לתלמידי תוכנית נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) ממדינות חבר העמים, כדי שלא ילכו למסיבות בקיבוצי הסביבה.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.