שנת תשפ"א | שבת פרשת בשלח

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם" (שמות י"ד ב).

כך ציווה הקב"ה את משה רבנו לפני קריעת ים סוף. 

היכן שכנו מִגְדֹּל ופִּי הַחִירֹת, מהי משמעות החניה דווקא לידם?

מִגְדֹּל נזכרת בהקשר של קריעת הים, גם בתיאור מסעות בני ישראל ביציאת מצרים, המופיעה בפרשת מסעי: "... וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל" (במדבר ל"ג ז).

גם בדברי הנביא מִגְדֹּל נזכרת, נפרט: 

על חזקיהו מלך יהודה נאמר: "הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר" (מלכים ב י"ח ח). חזקיהו הכה את הפלישתים והגיע עד לגבול מצרים ממגדול המכונה מִּגְדַּל נוֹצְרִים, שהייתה הראשונה בשרשרת מבצרי הגבול בין מצרים וארץ פלישתים שכלולה בארץ ישראל.

ירמיהו הנביא פונה אל היהודים שירדו מצרימה ערב חורבן בית ראשון: "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר" (מ"ד א). הרשימה מתחילה במִגְדֹּל היושבת על הגבול וממשיכה פנימה לתוך ארץ מצרים.

גם כשנבוכדראצר מתקרב לגבול מצרים הנביא ירמיהו מזהיר אותם: המקום הראשון שיפגע ממלך בבל שבא מצפון הוא מִגְדֹּל: "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם: הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ" (מ"ו יג – יד, עיינו גם יחזקאל ל' ו).

החוקרים (לדוגמא צבי אילן, דבר 14 לאפריל 76) מזהים את מגדול עם תל חיר, אולי פִּי הַחִירֹת, ששוכן כעשרה ק"מ מדרום לפילוסיון וכעשרים וחמישה ק"מ מצפון מזרח לקנטרה של ימינו.

לפני בניית תעלת סואץ, הדלתא של הנילוס השתרעה בין אלכסנדריה במערב לפילוסיון במזרח, והייתה מורכבת משבע זרועות, שהמזרחית שבהן הייתה מכונה גם קירמיון (עיינו גם מדרש הגדול בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כא). האזור היה ביצתי (עיינו פרה פ"ח מ"י וכן סנהדרין ה ע"ב ברש"י, וכך הוא גם היום). כך מוכח גם מהתרגום הירושלמי והתרגום המיוחס ליונתן, לפסוקים בפרשת מסעי, שהבאנו לעיל: "וּנְטָלוּ מִן פִּלוּסִין בְּיַרְחָא קַדְמָאָה".

קביעת גבול ארץ ישראל עם נחל מצרים הוא הנילוס, מקבלת משמעות מאוד הגיונית, אין הכוונה לנהר הגדול לפני שהוא מתפצל לדלתא, אלא הכוונה היא לשלוחה הפילוסית, שהיא הגבול בין מדבר סיני לבין מצרים. הבחנה זו משאירה את מדבר סיני, ולפחות חלקו הצפוני, בתוך ארץ ישראל, ומסתדרת מאוד מבחינה גאוגרפית. כל מי שחוצה את תעלת סואץ (שביטלה את השלוחה הפילוסית) רואה בבירור שהוא עוזב את אסיה ומגיע לאפריקה, מבחינות רבות.

העימות עם פרעה היה ממש על הגבול בין מצרים וארץ ישראל. גבול זה היה מבוצר וכלל מגדלים וחומות, כך נלכדו כביכול, תוך כדי ניסיון הבריחה, בני ישראל בין הים והגבול המבוצר. פרעה לא לקח בחשבון, שמי שמוציא את בני ישראל ממצרים הוא לא משה רבנו, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו, בורא עולם, ומי ששם גבול גם לים. מי שפועל בשליחות הבורא יכול גם לקרוע את הים ולהביא את עם ישראל לארץ ישראל. פרעה, שלא הבין זאת גם אחרי עשר המכות, שילם את המחיר כשהוא וכל זרעו ירדו כאבן במצולה.

הבה נתפלל לבורא עולם שיוציא גם אותנו במהרה מן המגפה.כדי לזכות בסייעתא דשמיא,

נקרא לכל חלקי הציבור לשמור על ההנחיות בקפידא ולא להכשל, ח"ו, בשנאת חינם ק"ו לא בהרמת יד.