שנת תשפ"ב | שבת פרשת ויחי

חמדת הדף היומי: האם יש קשר בין קדושת העיר לבין קריאת מגילה בט"ו? / מגילה י'

הגמרא (מגילה דף י) מביאה מחלוקת בין התנאים האם הקדושה הראשונה שהיתה בארץ ישראל (מכח הכיבוש הראשון שבזמן יהושע) ממשיכה או נפסקת – קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא, או רק לשעתה? וכותבת הגמרא שלפי הסובר שקדושה ראשונה ממשיכה, הרי שלא היו צריכים לקדש את הערים שהיו מוקפות חומה בבית ראשון ולכן גם: "כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון - כל המצות הללו נוהגין בה, מפני שקדושה ראשונה - קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא". כלומר, שכל מקום שיש מסורת שהעיר היתה מוקפת חומה, הרי שיש בה קדושה והמצוות "הללו" שתלויות בקדושה נוהגות בה.  מהן המצוות הקשורות לקדושת העיר? רש"י (ד"ה כל המצוות) מפרש שהמצוות הנוהגות בבתי חומה הן: שילוח אנשים טמאים מהעיר, ודין מכירת בית שאינו יוצא ביובל, וכן דין קריאת מגילה. מרש"י משמע שהשאלה האם קוראים מגילה בעיר ביום ט"ו באדר תלויה בשאלה האם יש קדושה בעיר.

לעומת זאת בדף ג (ע"ב) הגמרא עוסקת בכפר שקודם כל התיישבו בו אנשים ורק לאחר מכן הקיפו אותו בחומה, והגמרא מציינת שאינו נחשב כעיר המוקפת חומה. ושם רש"י (ד"ה שישב ולבסוף) כותב שהגמרא כתבה שהוא אינו נחשב כעיר המוקפת חומה לעניין דיני מכירת בתים, אך לא כתב שזהו הדין גם לעניין מגילה.

הרשב"א (שם ד"ה הא דאמר) הסביר שהסיבה שרש"י כתב שדין זה הוא רק לעניין בתי ערי חומה הוא משום שלעניין מקרא מגילה, אין זה משנה מתי בנו את החומה, אלא כל עיר המוקפת חומה קוראים בה בט"ו, גם אם אין דינה כ"בית עיר חומה". כך הוא מוכיח גם מדין "סמוך ונראה" שאינו שייך כמובן בדין "בתי ערי חומה" אלא רק במקרא מגילה שדינה שונה משום ש"לעניין קריאה הקלו". הרשב"א כותב שפירושו לא מובן משום שאם כן לא היו צריכים להביא אמירה זו במסכת מגילה שעוסקת בדיני מגילה, אלא במסכת ערכין שעוסקת בדיני בתים בעיר חומה? לכן לדעת הרשב"א גם לעניין מקרא מגילה אם יש עיר שאין לה דין של "עיר חומה" לעניין ממכר בתים, אין לה דין של עיר מוקפת חומה גם לעניין מקרא מגילה.

הטורי אבן (מגילה ג ע"ב ד"ה ישב אין) דחה את דבריו של רש"י  בדף י, וסבר שקריאת המגילה אינה תלויה בדין בתי ערי חומה בכלל ובקדושת הארץ לעניין זה. הוא הוכיח זאת ממה שנאמר בכמה מקומות בגמרא שישנה קריאת מגילה בט"ו למרות שאין דין העיר כדין בית עיר חומה, כמו בימינו, או בחו"ל. השואל ומשיב (רביעאה ב, קצג) מעיר שאת שאלתו שואל הרשב"א (שם) ומתרץ שחכמים הקילו בדין מקרא מגילה, שיקראו בעיר שהיתה מוקפת חומה, למרות שעכשו איננה מוקפת. הוא עצמו סובר גם שאין קשר בין קדושת הארץ לבין דין מקרא מגילה, והוכיח זאת ממה שעיקר התקנה לקרוא בט"ו באדר, מתחילה משושן, שהיא כלל לא קדושה בקדושת הארץ. אלא שכתב שלדעתו כל דין זה הוא רק במקרה שיש חומה גם עכשו לעיר זו, אבל אם אין לעיר זאת עכשו חומה, הרי שאם קדושה הראשונה אינה ממשיכה, אין אפשרות לקרוא במגילה, וזו כוונת רש"י בדף י. בשו"ת תורת חסד (או"ח לח) כותב באופן דומה אלא שמחלק בין ערים בארץ ישראל, שבהם גם אם היו מוקפות חומה בעבר, ואינן מוקפות חומה כעת, קוראים בהן מגילה בט"ו באדר, לבין ערים בחו"ל שבהם אם העיר אינה מוקפת חומה כעת, אין קוראים בט"ו באדר. לדבריהם יתכן שרש"י לא כתב בדף ג שהדין זהה לעניין קריאת המגילה, משום שכל עוד החומה קיימת, הרי ניתן לקרוא בט"ו גם אם לא נחשבת כעיר מוקפת חומה לעניין בתי ערי חומה.

סיכום: נחלקו הדעות האם כל הדינים של בתי ערי חומה שייכים גם לגבי מקרא מגילה, והאם במגילה ניתן לקרוא בט"ו רק בערים שנחשבות לעניין בתי ערי חומה. היו שכתבו שלגבי מגילה ניתן לקרוא בכל מקרה  בט"ו גם במקרה שאין לעיר דין של בית עיר חומה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר