|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת בשלחהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)תרומת איבריםהתפתחות הרפואה בימינו מציבה בפני פוסקי דורנו אתגרים אדירים, חדשים לבקרים הלכה למעשה. שאלות שנדונו בעבר רק באופן תיאורטי עולות על שולחן הניתוחים ממש "תרתי משמע" מדי יום. בשבועות הקרובים נדון בשאלה של תרומת איברים כפי שהיא משתקפת בתורתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל.
יש לדון בשאלה זו מכמה היבטים:
א. האם יש חובה לתרום חלקים מגופו מחיים? ברקמות מתחדשות (כגון מח עצם או דם)? בויתור על חלק מאיבר שאינו מתחדש? בויתור על איבר שלם כשיש שניים (כגון כליה)? בויתור על איבר שלם יחיד למען הצלת חייו של אחר?
ב. מה רמת הסיכון שאדם חייב או שמותר לאדם ליטול על עצמו לשם תרומה שתשפר איכות חיים או תציל את חייו, של אחר?
ג. האם מותר לדרוש תשלום עבור תרומה כזו?
ד. האם מותר לסחור באיברים?
ה. האם מותר לתרום איברים לאחר מיתה?
ו. האם רצון שהובע בחיים בתחום זה מחייב את בני המשפחה לאחר מות התורם?
ז. האם לעודד תרומת איברים לאחר מיתה? האם לעודד נשיאת כרטיס תורם?
חכמים במסכת אבות קבעו "על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (פרק א משנה ב). מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל :
"על התורה-פירושו חובת ההתייחסות של האדם לעצמו. תורה מלשון הוראה, תורה מלשון לימוד. האדם צריך לחנך את עצמו, ללמד את עצמו, להעשיר את עצמו בידיעות כאלה שיוכל בעזרתם לנהל את חייו בצורה הנכונה ביותר…ולפתח את כשרונותיו בצורה הרחבה ביותר שיכולה להיות. זוהי החובה היסודית של האדם כלפי עצמו.
העבודה-פירושו של דבר שהאדם מתפתח וגדל לפי מה שמכוון את עצמו, ומצליח בעזרת ד' הודות לכשרונות ולעקשנות שלו, ראוי שיזכור תמיד את בוראו. שיזכור …שהיכולת הזו , המרץ הזה והרצון שיש לו, לאמיתו של דבר ניתנו לו מידי בוראו, בורא עולם. זהו התוכן של עבודת ד' שנותן ערך ומהות, הצדקה והכוונה לעצם ההתפתחות האישית של האדם.
גמילות חסדים - כיוון שכל מה שיש לאדם נובע מהחסד האלקי, הרי שזה מחייב את האדם. גמילות חסדים פירושו שהאדם לא יחיה רק לעצמו, אלא שהאדם יחיה גם למען אחרים. מה שהאדם יכול לתת לאחר הוא צריך לתת. אומנם בגבולות מסוימים"
(חוות בנימין ריש סימן קט).
בשבועות הקרובים ננסה לבחון תחום זה של גמילות חסדים והטבה לזולת במסגרות ובגבולות שההלכה קבעה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
