שנת תשפ"ב | שבת פרשת פינחס

הלכה פסוקה: תשלום למפקח בנייה לפני סיום הבנייה

ארץ חמדה גזית קרית גת- הליך מהיר / שבט תשפ"ב / תיק 82017

דיין: הרב ניר ורגון

המקרה בקצרה: הנתבע בנה את ביתו, הוא הזמין את התובע שהוא מפקח בנייה לפקח על הבנייה. לאחר שנפגשו בפעם הראשונה בחודש פברואר 2018 הגיש התובע הצעת מחיר שכוללת את הסכום לתשלום ואת לוח התשלומים שכלל עשרה תשלומים בעשרה חודשים. לאחר מכן הוא הסכים להוריד את הסכום, ושלח הצעת מחיר חדשה בוואצאפ, בהצעת המחיר החדשה לא נזכר הסדר התשלומים.
בהתחלה שילם הנתבע בהתאם למועדי התשלומים שהוזכרו בהצעת המחיר הראשונה, אך בהמשך, העבודות התעכבו, וגם התשלומים התעכבו. התובע נכנס לדירה באפריל 2021, ולאחר ארבעה חודשים התובע טיפל בהשלמות הנדרשות לצורך קבלת אישור אכלוס (טופס 4). בשלב זה, התובע ביקש לקבל את יתרת שכרו בסך 7,700 ₪, והנתבע עיכב את יתרת התשלום. יומיים לפני הדיון הנתבע שילם 2,700 ₪ ונשאר חוב בסך 5,000 ₪.
הנתבע טען כי מעכב את התשלום כי ברצונו לוודא שהתובע יפקח על העבודות האחרונות שנותרו בבית. לעומת זאת, התובע טען שיתרת התשלום מגיעה לו באופן מיידי, משום שעל פי הסיכום כל התשלום היה אמור לעבור אליו לאחר עשרה חודשים מתחילת הבנייה, אף שהוא הסכים למחול על זמני התשלומים במהלך שלבי הבנייה. הנתבע השיב שבהצעת המחיר השנייה בוואצאפ לא סוכם לוח תשלומים, מה גם שפריסת התשלומים בהצעת המחיר הראשונה היא בניגוד למנהג המקובל.  

פסק הדין בקצרה: על הנתבע לשלם באופן מיידי 4,000 ₪, את היתרה ישלם לאחר שהתובע יפקח על העבודות שנותרו. 

נימוקים בקצרה:

א. מעמדה של הצעת המחיר כחוזה מחייב
ההתכתבות בוואטספ היתה רק על המחיר, והסדר התשלומים נכתב בהודעה אחרת, ישנה מחלוקת האם יש להזכיר בחוזה חדש תנאים שנזכרו בחוזה קודם או שהם תקפים גם ללא אזכור מחודש (חוקי התורה: פרשנות הסכם ממון הערה 3) במקרה זה בהודעת הוואצאפ סוכם על מחיר שונה מהצעת המחיר הראשונה, ולא הופיע בה לוח תשלומים. מסתבר שמדובר על חוזה שנחתם בשני שלבים, ולכן לוח התשלומים שהופיע בהצעת המחיר הראשונה נשאר בתוקף גם לאחר מתן הצעת המחיר השנייה. יש להוסיף לכך, שאכן הצדדים התנהלו לפי לוח התשלומים שבהצעת המחיר הראשונה. 

ב. עיכוב תשלום עד סיום העבודה
התובע ביקש לקבל את כל התשלום, והנתבע לא הסכים לשלם כל עוד התובע לא סיים את עבודתו, הוא טוען שזהו גם המנהג המקובל. אלא שאין בכח המנהג לבטל התחייבות לתשלום (תוספות בבא מציעא פג ע"א; שו"ע חו"מ שלא, א) אלא רק לשמש בסיס לאומדן דעת הצדדים בזמן חתימה על החוזה. ואכן ניתן לומר שיש אומדן דעת שהנתבע הסכים ללוח התשלומים רק מתוך הנחה שקצב ההתקדמות של הבנייה יהיה סביר.
בשאלה אם ללכת לפי נוסח ההסכמות, או לפי כונת הצדדים יש סתירה בדברי השולחן ערוך בסימן סא בין סעיף טו, לבין סעיף טז. לדעת הנחל יצחק יש להעדיף את כוונות הצדדים על פני הסיכום הכתוב כאשר ישנו "אומדנא דמוכח" התומך בכך (פסק דין ארץ חמדה גזית 77002). במקרה זה המנהג המקובל הוא בגדר אומדנא דמוכח, ולכן יש לו תוקף הלכתי. זאת ועוד, לזכות הנתבע עומדת העובדה שהוא המוחזק בממון ובמקרה כזה הכלל הוא: "יד בעל השטר על התחתונה" ויש להשאיר את הכסף ביד המוחזק.  

ג. שיעור הסכום שיש לעכב עד לסיום העבודה
לגבי שיעור הסכום שיש לעכב עד לסיום העבודה יש לקבל את טענת התובע, שהואיל ורובה המוחלט של העבודה בוצעה, אין זה הגיוני לעכב סך של 5,000 ₪ שהם כ-13.5% מהסכום הכולל, רק בשביל השלמות נקודתיות, כיון שגם לפי דברי הנתבע נשארו עוד כשני ביקורים, ועל ביקור מהנדס נהוג לשלם כ-500 ₪ (בית הדין התייעץ עם מומחה על כך), לכן הנתבע ישלם את כל הסכום מיידית, למעט 1,000 ₪ עבור שתי ההשלמות שעוד נותרו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר