שנת תשס"ג | שבת פרשת כי תשא

משכן ושבת מי קודם?

במרכז פרשתנו מצויה פרשיית "חטא העגל". השפעתו של חטא זה על ההיסטוריה היהודית רמוזה בתשובת הקב"ה לתפילת משה "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי: וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם (שמות ל"ב לג-לד). ובדברי חז"ל "אמר רבי יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבא לעולם שאין בו מעשרים וארבע בהכרע ליטרא מעגל הראשון שנאמר וביום פקדי וגו'" (ילקוט שמעוני תורה פרשת כי-תשא רמז שצג). כנראה שגם לטווח הקרוב השפיע חטא זה על הרבה נושאים. ידועה מחלוקת הראשונים אם הציווי על המשכן המופיע בתחילת פרשת תרומה קדם ל"חטא העגל" או שהוא תוצאה של חטא העגל. מאחורי מחלוקת זו מסתתרת המחלוקת המפורסמת בשאלה אם עבודת הקרבנות היא לכתחילה או שהיא "תרופה" לבעיה שהתגלתה כשנשמע "קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה" (שם, ל"א יז). בעל ה"משך חכמה"  יחד עם עוד כמה מגדולי ליטא (מבית מדרשו של הגר"א), סללו דרך חדשה בהבנת סוגיא זו. לדעתם הציווי על הקמת המשכן קדם אומנם לחטא העגל אך בביצוע המופיע אחרי החטא חלו שינויים בגלל הירידה במצב  הרוחני. נדגים זאת בדוגמא מתחום ההלכה. פרשית השבת מופיעה בפרשתנו כסיכום לפרשיות המשכן. בראש הפרשה מיעוט "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְדֹוָד מְקַדִּשְׁכֶם" (שם ל"א יג). בתחילת פרשת ויקהל מופיעה שוב פרשית השבת "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַידֹוָד כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שם ל"ה א-ג). להלכה, המיעוט המופיע בפרשיה הראשונה ממעט ב"שבת" ומתיר לחלל שבת במקום פיקוח נפש, כדברי ריה"ג "מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת; …רבי יוסי הגלילי אומר, כשהוא אומר, אך את שבתותי תשמורו, אך חלק, ויש שבתות שאתה דוחה, (מפני פיקוח נפש) ויש שבתות שאתה שובת" (מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מס' דשבתא כי תשא פרשה א). הפרשיה השניה המקדימה את סיפור בניית המשכן בפעל מלמדת ששבת קודמת למשכן גם הלכתית ועל כן אין בנין המשכן דוחה שבת. כדברי הרמב"ן  "ומלאכת המשכן שאינה דוחה שבת, מפני שהזהיר בה בכאן" (ל"א יג). אבל עכשיו קשה עד שאתה לומד מכך שהשבת קדמה למשכן בפרשת "ויקהל", שמלאכת המשכן איננה דוחה שבת. תלמד מפרשת השבת ב"כי תשא" שמאוחרת לפרשת המשכן, שמלאכת המשכן דוחה שבת?. לפי שיטת ה"משך חכמה" וחבריו התשובה ברורה. אכן, לפני חטא העגל פרשיות המשכן קודמות לפרשית השבת ועל כן היה מותר לבנות את המשכן בשבת. רק אחרי הירידה הרוחנית של "חטא העגל" אכן נאסרה להלכה בנית המשכן בשבת.

הבה נתפלל שנזכה לחזור חזרה למצב של לפני חטא העגל
ונוכל למהר ולבנות את המקדש אפילו בשבת.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר