שנת תשס"ג | שבת פרשת שמיני

"ממה נפשך" יש בעיה עם השור

ביום השמיני לפני תחילת סדר העבודה הקבוע במשכן נצטוו אהרון ובני ישראל להביא קרבנות מיוחדים. אהרון נצטווה " קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְדֹוָד" (ויקרא ט' ב). בני ישראל נצטוו " קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה" (שם, שם ג). בכל התורה הביטוי הרגיל והנפוץ הוא "פר בן בקר"  (מופיע 22 פעמים בתורה ועוד 6 פעמים בנ"ך) לכן הביטוי היחידאי "עגל בן בקר" משך את תשומת ליבו של המדרש וז"ל "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת מלמד שאמר לו משה לאהרן אהרן אחי אע"פ שנתרצה המקום לכפר על עונותיך … שלח דורון לפניך עד שלא תיכנס למקדש שמא ישנאך בביאתך למקדש ושמא תאמר אין צריך כפרה אלא אני, והלא אף ישראל צריכים כפרה שנאמר ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת (ועגל) וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן, אלא אמר להם אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים (בראשית ל"ז לא), ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה, יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים, יבא עגל ויכפר על מעשה עגל" (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום). כלומר לפני תחילת העבודה במשכן יש לכפר על שני חטאים אהרון יביא "עגל בן בקר" לכפר על חטא העגל. בני ישראל יביאו שעיר עזים ועגל לכפר על מכירת יוסף וטבילת כותנתו בדם השעיר ולכפר על חטא העגל. המכנה המשותף של שני חטאים אלה הוא שהעונש עליהם רודף את עם ישראל גם לדורות הבאים. על חטא העגל נאמר " וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" (שמות ל"ב לד) ורש"י מביא בשם המדרש "על עון העגל נאמר שהוא קיים לעולם כמו שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם (שמות לב) כל פקידות הבאות על ישראל יהיה מקצת עון העגל בהם" (ירמיהו ב' כב). ועל חטא מכירת יוסף מסופר במדרש "ושלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחביריו ואמר להם מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו חייב מיתה, אמר להם אם כן אתם חייבים מיתה, קבלו על עצמכם דין שמים. אמרו לו למה, אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו את יוסף דכתיב וימכרו את יוסף (בראשית ל"ז כ"ח), וכתיב על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים (עמוס ב' ו'), …ואותו קיסר הרשע היה יודע שמכרוהו בנעלים ואמר להם קבלו עליכם דין שמים. אמרו לו אם אחי יוסף מכרו אחיהם אנו מה פשענו ולמה תהרוג אותנו. אמר להם אם היו אחי יוסף היום בחיים הייתי תופשם ועושה בהם דין, עכשיו שאינם בחיים אעשה בכם דין שאתם שקולים כאחי יוסף במכירתו. אמרו לו תן לנו זמן שלשה ימים עד שנדע אם גזרה זו באה מן השמים נקבל עלינו דין שמים. נתן להם זמן שלשה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות ואלה הן: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ר' עקיבא בן יוסף ור' יהודה בן בבא, ר' חנינא בן תרדיון ור' ישבב הסופר, ר' אלעזר (נ"א ר' יהודה) בן דמא ור' חנינא בן חכינאי, ר' חוצפית המתורגמן ור' אלעזר בן שמוע. אלו הן עשרה הרוגי מלכות שנהרגו על שמכרו את יוסף" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלט ד"ה כשברא), אנו למדים שעוון זה היה תלוי ועומד עד ימי הכבוש הרומאי. נשאלת השאלה מה הקשר בין שני החטאים. מסביר המלבי"ם בפירושו לתחילת הפרשה בדרך הפלפול כי עם ישראל איננו יכול לצאת זכאי בדין על שני החטאים הללו בגלל טענת "ממה נפשך". אחד התירוצים על מכירת יוסף היה שהאחים טענו "ראינו ברוח הקודש כי ירבעם עתיד לעמוד מזרעו של יוסף והוא יהיה חוטא ומחטיא את עם ישראל בעגלי בית אל ודן " לכן יש מקום להצדיק את מכירת יוסף. אם כך גם אם טענתם זו תתקבל יצאו חייבים על חטא העגל, שהרי "ממה נפשך" על שני החטאים אינם יכולים לצאת זכאים. אלא שהיו יכולים לצאת זכאים על חטא העגל בטענה כי כוונתם הייתה רצוייה וצריך לבחון כל מעשה לפי הכוונה ולא לפי התוצאה. טענה מסוג זה הייתה גורמת להם "צרות" בנסיון לתרץ את מכירת יוסף שהרי כאן היו יכולים לטעון שצריך ללכת אחר מבחן התוצאה ויוסף שהורד מצרימה בסופו של דבר הבטיח את קיום המשפחה בימי הרעב. אלא ש"ממה נפשך" על שני החטאים אי אפשר לצאת זכאים. לכן כדי לאפשר את העבודה במשכן אין ברירה, יש להביא קרבנות שיכפרו גם על מכירת יוסף  "בכורו שורו הדר לו" וגם על חטא העגל, עשיית "תבנית שור אוכל עשב".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר