שנת תשס"ג | שבת פרשת קרח

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

פעולת המשטרה וכוחות הביטחון הפנימי במדינת ישראל בשבת – חלק ארבעה עשר

ברגע שהגדרנו בעקבות מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את דין "נמצאת מכשילן לעתיד לבא" כ"מכשירי מצווה" שאי אפשר להכינם מערב שבת אין גם מקום לחשבון של מידת השכיחות של החשש. מספיק שפעם אחת מאלף לא תתקיים הצלת נפשות כיון שלא התרנו לצאת ולחזור, כדי שבכל המקרים יהיה מותר  ול"חלל שבת". משל למה הדבר דומה לבנין ענק שח"ו התמוטט ונפל או ח"ו שכונה שלמה שנפגעה ואנחנו יודעים שיהודי אחד נמצא תחת המפולת במקום כל שהוא ואם נפעל עכשיו בשבת חייו ינצלו. הסיכוי שהיהודי נמצא בפינה מסוימת שבה נתחיל לחפור הוא קטן מאוד, יתכן ואפילו קטן מאחד לאלף, האם יהיה ספק שמותר לפנות את כל הבניין או האזור כדי לנסות להצילו? ברור שנחפור בכל האזורים מדין "מכשירי מצווה" שאי אפשר היה לעשותם מלפני השבת והדבר יהיה בהיתר גמור. וז"ל הרב "הרי כל העבודות בגדר מכשירין להצלה זו כיון שאחרת אין אנו יכולים להגיע בשום פנים להצלה, היינו במקום שהוא ודאי קבור. אלא כל פעולות העקיפין שתפקידן בעיקר לברר היכן הוא נמצא, הן בכלל זה" (עמוד הימיני סימן יז סע' ח עמ' ריג).
לכן גם מותר לניידות המשטרה לצאת לסיורים בשבת ולחזור שהרי אתה יודע בודאות שאם הניידות לא יצאו יגיעו הדברים באחד הפעמים לידי איבוד נפשות, כיוון שלא הייתה נוכחות של המשטרה בשטח. ומסכם מו"ר את המסקנה ההלכתית  למעשה "ועל כן יש לנו לראות את היציאה לשמירה בכל השבתות כמכשירי פיקוח נפש של אותה שבת, שבה השמירה תביא תועלת, על כן מותרת השמירה בכל השבתות כולן" (שם). היום ניתן לומר עוד יותר כי כל היציאות לסיורים של אותה שבת הם כמכשירי מצווה של אותו סיור בו תמנע פעילות פלילית או חבלנית באותה השבת, שהרי אין כמעט לצערנו, שבת  ללא "דיני נפשות". ממשיך מו"ר ומסכם "על כן מותרת אף מחוייבת השמירה בכל השבתות כולן כי אי אתה יודע איזוהי שתביא לידי פיקוח נפש. על כן כולן בכלל ההיתר והחיוב ממש כמו פינוי מאות גלים של מפולת בשביל הצלת אחד מישראל הנמצא תחת מפןלת אחת ויחידה" (שם).
 ממשיך מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל ומרחיב את ההגדרה "כלל הדברים שאין לנו לדון את המקרה מבחינתו הבודדת אלא מבחינת כל המקרים הדומים לו שגם להםאנו קובעים את דרך ההתנהגות על ידי הקביעה כלפי מקרה זה" (שם). לבסוף מסייג הוא את דבריו "ועל פי זה יש להתיר כל פעולות סיורי הניידות, אלא אם כן ברור שאינן נעשות במחשבה רצינית וחשש אמיתי אלא רק לשם טיול סרק בעלמא" (שם).
מוסיף עוד מו"ר "וכסניף לזה יש להוסיף, מה שהזכרנו לעיל, שיתכן לומר שבדורותינו יש להרחיב את הגדר של נמצאת מכשילן לעתיד לבא, גם לענין החזרה מחוץ לתחום ובמכונית, שאם לא כן ימנעו כל אלה שהם שומרי תורה מלהתגייס לעבודה משטרתית" (שם סוף סע' ח עמ' ריד).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר