שנת תשס"ב | שבת פרשת וישב

פרשת השבוע

"וישראל אהב את יוסף"

פרשתנו פותחת בציון הקשר המיוחד שנוצר בין יעקב ובין יוסף, בנה הבכור של רחל ובאהבה המיוחדת דווקא לו "וישראל אהב את יוסף" מכל בניו. הנימוק לאהבה זו הוא "כי בן זקונים הוא לו" (ל"ז פס' ג). ברש"י ג' ביאורים:
א. שנולד לעת זקנתו; ב. "בר חכים" שכל מה שלמד יעקב משם ועבר מסר לו; ג. זיו איקונין  שלו דומה לו.
ניתן בדוחק להבין אהבה בגלל כשרונות וחכמה, אבל לנמק את האפליה באהבתו משום שהוא הצעיר, או בגלל דמיונו לאביו הוא תמוה. צריך לשים לב כי התורה מקפידה דוקא לענין זה לכנות את יעקב בשם ישראל שכידוע מורה על הדרגה הגבוהה יותר.
מהו המסר שרצה יעקב להעביר לבניו ולנו, בחיבתו ליוסף?

בפרשת ויחי כשיוסף מנסה להניח יד ימינו של יעקב על הבכור מנשה, כותבת התורה  "וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי" (מ"ח, יח).
חז"ל רואים בשמוש במילה "וימאן" רמז לעמידתו של יוסף בנסיון עם אשת פוטיפר, שם נאמר "וימאן ויאמר אל אשת אדוניו…" (ל"ט, ח) ובכפל השימוש בביטוי "ידעתי" כרמז לכשלונו של יהודה בתמר וראובן בבלהה (עיין בראשית רבה צז).
 
ניתן להציע כי הויכוח שמסתתר כאן בין יעקב ליוסף הוא בשאלה איזה אדם נמצא בדרגה גבוהה יותר- מי שבחר לעצמו סביבה שמוגנת מפני נסיונות וכשלונות, או מי שנמצא בסביבה עם אתגרים והצליח להתגבר. כעין המחלוקת (במס' ע"ז דף יז) בין שני התנאים ר' חנינא ור' יונתן שהגיעו לצומת שהתפצלה לשתי דרכים. האחת עברה במקום "בטוח" יותר מבחינה רוחנית והשניה במקום סכנה רוחנית. האחד הציע את הדרך הראשונה ואילו השני המליץ לבחור בדרך השניה "ונכפיה ליצרן ונקבל אגרה", (ונכפה את ה"יצר" ונקבל שכר). הדרך השניה מציעה לעמוד באתגר ועל ידי כך להתעלות מבחינה רוחנית. יוסף חשש שככל שהתרחק מבית אביו הוא ירד מבחינה רוחנית והדבר כמובן פגע גם בילדיו. על כן סבר שמנשה הבכור, שנולד קודם, הוא בעל מעלה גדולה יותר. תשובת יעקב היתה שגם הוא עבר מסלול דומה, תחילת גידולו בבית יצחק, אבל אח"כ היה צריך להתמודד עם החיים בבית לבן הרמאי. אתגר זה חישל אותו והוא הלך והתעלה. זה השפיע גם על הצאצאים. יוסף שהיה בן זקונים ונולד בזמן מאוחר יותר, אחרי שנים מרובות בבית המדרש של שם ועבר ואחרי העמידה בנסיונות בבית לבן, דווקא הוא הצליח לעמוד בנסיונות יותר מיהודה וראובן שנולדו הרבה לפניו.

לפי זה מובן המסר של יעקב בהדגשה שאהבתו ליוסף היתה "כי בן זקונים הוא לו" – יוסף נולד בימי זקנותו, וגם עבר מסלול דומה לשלו. יעקב הוא שדרגתו שלו לעת זקנתו – בעת שנולד יוסף - גבוהה יותר מהדרגה שהיה בה בתחילת דרכו כ"צדיק תמים". המלחמות נגד היצר והתגברותו, חישלו אותו והעלו אותו במדרגות הקודש. לכן דוקא כאן הוא מכונה בשם "ישראל", "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר