שנת תשס"ב | שבת פרשת יתרו

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ד' )
 
פריז, צרפת                    Paris,  France
מנחם אב, התשנ"ו
 
 "שבע ברכות" לשני זוגות בזמן אחד
 
שאלה
אודה לכם מאוד על תשובתכם לשאלה, האם מותר ע"פ ההלכה לערוך מסיבת שבע ברכות לשני חתנים וכלות כאחד. האם יש הבדל בין אשכנזים וספרדים?
 
 
תשובה
א. מותר לערוך מסיבת שבע ברכות לשני זוגות יחד[1].
ב. אם החתן רוצה שיברכו את הברכות לכל זוג בנפרד, רשאים לעשות כן, יצא זוג אחד לחדר אחר, יברכו לזוג שנשאר, ואחר יחזור הזוג שיצא, ושוב יברכו[2].
ג. מותר לערוך מסיבה כזו גם לשתי אחיות שהן כלות[3].
 

[1] במשנה מסכת מועד קטן (ח ע"ב) מצינו, "אין נושאים נשים במועד... שאין מערבין שמחה בשמחה", ונחלקו האמוראים בטעם ההלכה. אף על פי כן פסק רמב"ם (פ"י מה' אישות הל' יד) שמותר לחתן אחד לשאת שתי נשים בחופה אחת, וכן פסק המחבר (שו"ע אבן העזר סי' סב סעיף ב), והרמ"א שם לא הגיה מאומה. ובעניין עריכת חופה משותפת לשני חתנים עם שתי כלות עיין בטור שם בשם תשובת הרא"ש (כלל כו סעיף ד) הלכה למעשה שהתיר לברך לשניהם כאחד. וב"בית יוסף" (שם) הביא בשם תשובת הרשב"א שיש להפריד בין שתי החופות, אבל בשו"ע פסק כדעת הרא"ש (שם סעיף ג). רמ"א הביא שיש להפריד הברכות משום עין הרע והוסיף שלכולי עלמא אפשר לברך שבע ברכות שלאחר הסעודה להרבה חתנים ביחד, אם אמנם אכלו ביחד.
בעניין מקום ברכת שבע הברכות יש שלוש דעות:
א. מרן המחבר (אבן העזר סי' סב סעיף י, על פי הרא"ש סוכה פרק ב סי' ח) פסק שניתן לברך שבע ברכות דווקא במקום עיקר דירתם של החתן והכלה, או במקום שדעתם להשתקע שם עד סוף שבעת ימי המשתה.
ב. "אורחות חיים" (הלכות ברכת המזון אות פא בשם ראב"ד), מאירי כתובות (ז ע"ב) וט"ז (סי' סב ס"ק ז). פסק שבכל  סעודה שנערכת לכבודם אפילו הם חוזרים אחר  כך לדירתם, ניתן לברך שבע ברכות.
ג. סידור "דרך חיים" ו"קיצור שולחן ערוך" (סי' קמט סעיף ו) פסקו, שאם הם יחזרו אחר הסעודה למקום דירתם, צריך ליחד לחתן והכלה את מקומם, (בנדון שלנו ייחדו את המקום לשני הזוגות).
נתפשט המנהג אצל האשכנזים כדעה ב, אך בקהילות הספרדים יש שנוהגים כדעה א ואולם הרה"ג הרב חיים דוד הלוי הורה לספרדים לנהוג כדעה ב.
 
[2] שו"ת הרדב"ז (ח"א סי' תמח) וכן נהג רדב"ז למעשה, וכן מובא ב"פתחי תשובה" (שו"ע אבן העזר סי' סב ס"ק ו). בספר "שובע שמחות" (פרק א סעיף כז) הביא שתי אפשרויות האחת, שלאחר ברכת המזון יצא החתן לחדר אחר, ויברכו ז' ברכות לחתן שנשאר, ואחר־ כך יחזור הראשון ויברכו ז' ברכות לו. אך רצוי יותר, אם אפשר, שהמסובים יתחלקו לשני מניינים דהיינו שייצא חתן אחד עם עשרה לפני ברכת המזון לחדר אחר, יאכלו שם כזית ויברכו ברכת המזון ויברכו ז' ברכות, והמניין שנשאר יברכו במקומם. ועיין שם שהעיר, שאם יש פנים חדשות אחד שבא לכבוד שניהם, הוא צריך להיות בשני המקומות.
 
[3] ב"ספר החסידים" אסר רבי יהודה החסיד לערוך חופה אחת לשתי אחיות, והביא דבריו רמ"א בהגה (שם סעיף ב), אבל לא אסר שיעשו שבע ברכות יחד.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר