שנת תשס"ב | שבת פרשת תזריע מצורע

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ד' )
שיקגו, ארה"ב                      Chicago, USA
ניסן, ה'תשנ"ח
 
גילוח והשמעת מוזיקה ביום העצמאות
 
שאלה
בין כוחות שונים הפועלים בקהילה, התעורר ויכוח בקשר לצביון חגיגת יום העצמאות הקרב ובא, אנו מבקשים לדעת את המקורות ההלכתיים עליהם מבססים את ההתר להסתפר ולהתגלח וכן לשמוע מוסיקה בהופעה חיה במהלך מסיבת היום, למרות שהימים הם ימי ספירת העומר.
כמו כן נתבקשנו לאתר את המקורות לענינים הנ"ל במצב השנה, האם יש שינוי להלכה השנה בו יום העצמאות אינו נחוג בזמן אלא מוקדם.
 
תשובה
עם הקמת מדינת ישראל פסקו רוב רובם של רבני ישראל ש"זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו", ויש לראות בהקמת המדינה משום נס שיש להודות עליו לקב"ה[1]. על כן מצוה היא לנהוג ביום ה' באייר יום חג, עם כל המשתמע מכך, ומכיון שתאריך זה חל בימי הספירה, הרי משמעותה גם בכך שהלכות האבילות בטלות ביום זה.
ואכן נהגו שלומי אמוני ישראל בארץ ישראל מאז הקמת המדינה להסתפר ולהתגלח[2] לכבוד היום ולהשתתף במסיבות לציון היום שכללו ריקודים ומחולות, ולא רק השמעת מוזיקה בכלי־שיר.
הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים התיר להתגלח לכבוד היום בהסתמכו על פוסקים רבים המתירים להתגלח בימי הספירה גם בגלל סיבות שוליות[3]. וכן מקובלנו גם מפי הגרצ"י קוק שגער במי שלא התגלח לקראת יום העצמאות ודרש עליו את הפסוק "הכרת פניהם ענתה בם". וכן מובא במפורש בשם הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלם[4], שהתיר לסדר את הזקן לכבוד יום העצמאות[5].
באשר להחלטה להקדים את חגיגות יום העצמאות ליום ה', כאשר הוא חל ע"פ הלוח בערב שבת, עיין במאמרו של הרב הראשי לישראל הרב ש' גורן6. ועוד יש לציין, כי הגרצ"י קוק הירבה לדבר על כך שיש קידוש ה' מאין כמוהו בכך שמדינת ישראל החליטה על הקדמת החג כדי למנוע חילול שבת.
בכל אופן יש לזכור, כי אבילות ימי הספירה נקבעה בגלל שלצערנו "לא נהגו כבוד זה בזה", ועל כן יש להיזהר מריבוי מחלוקות, ויש לעשות כל מאמץ שאש המחלוקת לא תתפשט בקהילה, ומשום כך יש לדאוג לכך שכל המעשים ייעשו מתוך הסברה בדרכי נועם.

[1] הראשל"צ הרב הראשי לישראל, הרב יצחק ניסים — מובא בספרו של פרופ' נחום רקובר "יום העצמאות ויום ירושלים".
[2] ע"ש במאמרו של הרב הדאיה, שההיתר בנוי על כך שיום שיש בו נס, הוא יום טוב ויום שמחה ולכן נדחית אבילות של ספירת העומר, חרף דעתו של הרב הדאיה שאין לה' באייר מעמד של יום נס, שהרי לא ניצלו ביום זה וכו', ע"ש, כי כבר רבו החולקים על דבריו. עיין בשו"ת "קול מבשר" לרב משולם ראטה (ח"א סימן כא). במאמרו של הרב נסים הנ"ל ובמאמרו של הגרצ"י קוק לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו ("לנתיבות ישראל" ח"א עמ' קפא). ובדברי מרן הרב ש' ישראלי בספרו "ארץ חמדה" (ח"א בסי' ו, עמוד 18), המוכיח את תוקפו של יום גדול זה. ומכל מקום, ביום שאינו יום הנס, נראה שאין להתיר.
[3] עיין "משנה ברורה" (סי' תצג ס"ק ג) שעיקר האיסור הוא במחולות וריקודים. ואף על פי שיש אוסרים בימי הספירה גם שמיעת מוסיקה בכלל, עיין "אגרות משה" (אורח חיים  חלק א' סי' קסט), מכל מקום מוסיקת רקע – מותרת.
[4] "משנה ברורה" ו"אגרות משה" הנ"ל.
[5] עיין במאמרו של הרב שלמה גורן, בספרו של פרופ' רקובר הנ"ל (עמ' שט), וכך נוהגים שלומי אמוני ישראל וכן מקובלנו מפי הרב צבי יהודה הכהן קןק, שדרש על כך את הפסוק "הכרת פניהם ענתה בם", שהרי אי־אפשר להיכנס לחג בפני אבל. עוד נהג הגרצי"ה קוק להדגיש, שאין לך קידוש ד' גדול מזה שכדי למנוע חילול שבת קבעה מדינת ישראל שיום העצמאות שחל ביום ו' יוקדם ליום ה'.
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר