|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת שופטיםהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)הלעיטהו לרשע וימות?!במשנה במסכת מעשר שני מצינו הלכה "כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה ושל ערלה בחרסית ושל קברות בסיד וממחה ושופך אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בשביעית" (פרק ה משנה א). משנה זו עוסקת בחובתו של הציבור וראשיו לסמן "מכשולים רוחניים" ולהזהיר את הציבור מפני סכנות רוחניות כמו כשלון במאכלות אסורות לכל אדם או הטמאות למת לכהן. המפתיע במשנה זו היא דעתו של רבן שמעון בן גמליאל המסתייג מחובה זו. דעתו של רשב"ג מוסברת בסוגיא בבבא קמא "אמר רבן שמעון בן גמליאל: בד"א - בשביעית, דהפקר נינהו (דעבדינן להו היכירא לעוברים ושבים.בשביעית - שהוא הפקר ובהיתר הן באין לאכול – רש"י), אבל בשאר שני שבוע - הלעיטהו לרשע וימות (שהן באים לגזול יניחם ויאכלו דבר האסור והלעיטהו לרשע וימות – רש"י) (בבא קמא סט ע"א). בפשטות דעתו של רשב"ג היא שאין אחריות כלפי עבריינים ולכן גם אין צורך להזהירם. טענה כזו עשויה להתקבל על הדעת תחת ההגדרה של "אבידה מדעת" שאין חובה להחזירה. אבל עיון בדבריו מגלה כי לדעתו לכאורה, במרכאות כפולות אנו מעונינים בכישלונו של הרשע, הא כיצד? מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מתחבט בבעיה זו וז"ל "אלא שצריכים אנו להבין את עצם הכלל של הלעיטהו…דמנין לנו שהנכשלים בגזל זה הם מועדים לזה ועוסקים בזה כל חייהםעד שיש להם דין מומריםלזה וכגון הרועים. ואולי פעם אחת ויחידה הוא שבאים להכשילו למה לא יעשו תקנה כנגד הללו?" הרמב"ם בפירוש המשניות מנסה להסביר זאת וז"ל: "ואין לנו לעשות תקנה לגזלן שלא יבוא לידי מכשול לפי שעוון הגזלנות יותר גדול, וכל זה דבר אמיתי". מקשה עליו מו"ר "ודברי הרמב"ם קשה להולמם, במה חמור איסור גזל מאיסור ערלה, בפרט שעל ידי שנציין שזה ערלה ימנע ולא יקח ולא יעבור בשום איסור, ולמה לא נפרישנו מאיסור. בשבוע הבא נביא את תירוצו והסברו של מו"ר.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
שופטים