|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת אחרי מות - קדושיםפור, גורל ונחלת הארץפרשת שבועהרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדההשבוע ננסה לקשר בין פרשת "אחרי מות" והפטרת פרשת "קדושים".
אחד השלבים היותר מיוחדים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים המופיעה בתחילת פרשת אחרי מות הוא ענין שני השעירים והגורל – הפור המוטל ביניהם "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ... ולקח את שני השעירים ... ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לד' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא ט"ז, ה-ח). נמנעתי מלכנות אותם קרבנות מכיון שרק אחד מהם הופך לקרבן חטאת והשני נשלח ל"עזאזל המדברה" (עיין רמב"ן שם, שם ח). חז"ל במסכת יומא לומדים מן הפסוק "שני שעירי עזים – שני שעירי יום הכיפורים מצוותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד" (סב ע"ב, רמב"ם ב' עבודת יום הכיפורים פ"ה הי"ד).חז"ל קושרים בין שני השעירים הללו ל"שני גדיי עזים טובים" שרבקה ציוותה על יעקב לקחת (בראשית כ"ז ח) וז"ל המדרש "מהו טובים א"ר ברכיה א"ר חלבו טובים לך, טובים לבניך שהם מתלכלכין מן העוונות כל ימות השנה ומביאים שני שעירים ביום הכיפורים והם מתקרבים ומתכפר להם" (פסיקתא רבתי פמ"ז).
בהפטרת פרשת קדושים מכריז הנביא עמוס "הלא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם ד' הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתים מכפתור וארם מקיר ... אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאם ד'" (ט' ז-ח). פסוקים אלה מתארים תהליך היסטורי רב משמעות בתולדות המזרח התיכון ובתולדות העם היהודי. הקב"ה הוביל שלשה עמים, בשלשה ראשי חץ, באותה תקופה לכיוון ארץ ישראל. עם ישראל יצא ממצרים כדי להפך את ארץ כנען לארץ הקודש – ארץ ישראל. הפלשתים עזבו את כרתים – כפתור ונחתו בחוף הדרומי של ארץ כנען כדי להפוך אותה לפלשת. הארמים נדדו מאיזור קיר (ארמניה?) לכיוון סוריה של היום במטרה להפוך את ארצנו לחלק מסוריה – ארם הגדולה. מדוע זכה העם היהודי לנצח בקרב המשולש אע"פ שגם הוא גלה מארצו (תושבי ממלכת ישראל הוגלו בידי האשורים באותו זמן שהאשורים הגלו את הארמים, והפלשתים. שני עמים אלה נעלמו זמן קצר מאוחר יותר – עיין עמוס א' ה, ח).
שמעתי ממו"ר הרה"ג שלמה פישר (מחבר ספרי הלמדנות והדרוש "בית ישי", דיין לשעבר בבית הדין הגדול בירושלים) את ההסבר הבא. גם יעקב ועשיו הם תאומים, לשניהם אותו יחוס, אותם הורים (להבדיל מיצחק וישמעאל) ושניהם גדלו באותו בית. למרות זאת "בחר ד' ביעקב". בחירה זו התבררה בעקבות לקיחת שני גדיי העזים הטובים. בחירה זו נעשתה על ידי יצחק אבינו שלא מדעת אלא בהחלטה אלקית על פי נבואה (עיין רמב"ן בראשית כ"ז ד). מדי שנה בשנה מתבררת מחדש בחירה זו בשני ימים מיוחדים ובשניהם על פי הגורל ולא על פי שיקול דעת רציונלי. האחד מהם הוא יום הכיפורים –יום הפור בהטלת הגורל בין שני השעירים. השני הוא יום הפורים בו מתברר שוב על פי הגורל שהקב"ה בחר ביעקב ובצאצאיו ולא בעשיו ובצאצאיו (עמלק).
זהו הרעיון המובא בנבואת עמוס, אף על פי שבניו של יעקב – ישראל, חטאו, בחירתו של הקב"ה בהם לא תתבטל. בחירה זו איננה פוטרת מעונשים על עוונות אבל מבטיחה שאף על פי שיגלו, סופה של הגאולה שתבא "הנה ימים באים ... והטיפו ההרים עסיס ...ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ... ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ד' אלקיך" (עמוס ט' יג-טו). השמדה טוטלית ח"ו או העלמת עמנו, לא תהיה.
מי יתן ונזכה להמשך תהליך גאולתנו ופדות נפשנו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
