English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת שמות

שיער ארוך לבנים

שו"ת במראה הבזק"



 (מתוך ח"ה)

 

כפר הרא"ה, ישראל                                          Kfar Haroeh, Israel

שבט תש"ס

שיער ארוך לבנים

שאלה:

הנני מורה בביה"ס היסודי המ"ד אזורי תורני בישובנו.

בכיתה ב' ישנו תלמיד שכבר זמן מה לא מסתפר ושערו התארך מעבר למקובל. בשיחה עם ההורים התברר שהם מסרבים מטעמים השמורים עימהם לספר את בנם, למרות בקשתנו. ברצוני לדעת אם יש התנגדות בהלכה שתספורת של בן תתארך מסביב לראש, ללא הבדלת פאות, ובכך להיות דומה לתספורת אשה.

האם יש דרישה הלכתית שתספורת של בחור תהיה כזאת המקצרת שיער מאחור ובצדדים ומבדילה את הפיאות. או שמא מותר שתהיה תספורת ככל העמים. מהם ההגדרות לתספורת לבן. והאם יש הבדל לפני בר מצווה או אחרי בר-מצווה?      

 

תשובה:

גידול שיער ארוך לגברים ובנים יכול להוות בעיה הלכית מכמה סיבות:

1. חציצה בתפילין[i] - בעיה זו אינה קיימת בילדים מתחת לגיל בר-מצוה.

2. "לא ילבש גבר שמלת אשה"[ii].

3. "ובחוקותיהם לא תלכו"[iii].

4. ההורים אחראים למנוע מילדם לעשות מעשה שיש בו איסור[iv], ולוא איסור דרבנן בלבד[v].

5. על כל אדם חובה למחות בהוריו של ילד העובר איסור תורה[vi].

6. לגבי החובה למחות בילד עצמו נחלקו ראשונים[vii], ויש מן האחרונים שפסקו למחות רק באיסור תורה[viii].

     

גם אם נכריע לקולא בבעיות ההלכיות, השיקול החינוכי הוא זה שמכריע את הכף לכיוון מניעת התופעה.

יש לזכור, כי באורח טבעי קיים אצל כל נער ונערה גורם של מרדנות שיש לו גם פן חיובי. יש לחפש דרכים שבהן יוכלו הנער והנערה לבטא את עצמאותם ואת אישיותם, בלי מעשים שפירושם הזדהות עם פריקת עול וחיים ללא מיגבלות מוסריות.

מכיוון שבעשורים האחרונים גידול שיער אצל בנים נחשב ל"תרבות אנשים חטאים", יש לאוסרו במוסדות החינוך באמצעות תקנון התנהגות שאיננו חייב להתבסס דווקא על פסקי הלכה אלא על שיקולים חינוכיים[ix].

בהקשר זה התבטא הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת "הר עציון", כך:

"כל האמור עד כה מתייחס לשיקולים הלכתיים מובהקים. ברם - גם אם נגיע למסקנה, שמשום כיוון שהוא אין איסור - לא דאורייתא ולא דרבנן - בגידול שיער ארוך, הרי שבמישור הערכי והחינוכי יש להתנגד לתופעה, שכן סוף סוף, מקור התופעה של גידול שער ארוך בקרב גברים הוא זרם תרבותי מסויים, שהתפתח בתחילת שנות ה-60 בעולם המערבי, כשעניין גידול השער התלווה למספר ביטויים תרבותיים אחרים, שהינם פגומים ופסולים מבחינה הלכתית ומוסרית, והוא עצמו נשא מסר תרבותי מאוד ברור  - שבירת מוסכמות חברתיות, התרת הרסן המוסרי, מתירנות וכו', ועל כן גם אם התופעה התפשטה, וחדרה לא"י, ואף לתוככי הציבור הדתי, ועתה יש מעין זרם מסויים אף בתוך ציבור שומרי תורה ומצוות, שנוהג לגדל שער ארוך, יש לשלול את התופעה מצד המסר התרבותי, שהיא נושאת מאחוריה וככלל  - יש לעמוד על עצם הרצון וההתפתחות המניעים לבחור בגידול שער ארוך, שכן הדבר מלמד על "ספיגה" תרבותית קודמת, שהובילה לכך, ושצריכה להדאיג.

יש לציין, כי אף במקורות היהדות אנו מוצאים, כי מאז ומתמיד היתה לעניין השיער משמעות מיוחדת. חז"ל דורשים ביחס ליוסף, שכאשר התורה אומרת עליו "והוא נער", שעשה מעשה נערות וסלסל בשערו. יוסף היה אז נער בן שבע עשרה, וענין סלסול השער ביטא טיפוח יופי גופני, שאפיין נערים בגיל זה.  כך שנינו בגמ' בנדרים:

אמר שמעון הצדיק: "מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד - פעם אחת בא אדם אחד, נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים.  אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה?  אמר לי: טועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם. 

 

אמרתי לו: רשע - למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה? העבודה שאגלחך לשמים! מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל. עליך הכתוב אומר, 'איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה''" (נדרים ט).

 

אנו רואים שטיפוח השיער וגידולו היוו מאז ומתמיד מאפיין תרבותי, שלא בהררי קודש מחצבתו, ועל כן יש לשלול את תופעת גידול שיער ארוך בקרב גברים, גם מבחינה הלכית וגם מבחינה חינוכית, ולהיזהר מנוהג זה[x].

 

 



[i]  יש מן האחרונים שכתבו, ששיער ארוך חוצץ לגבי תפילין של ראש, ואסור לברך על הנחתה של התפילה של ראש, כאשר הוא מניחה על שיער ארוך ("מחצית השקל" אורח חיים סי' כז, ד), ויש שכתבו, שיש חציצה רק כאשר השער אינו מונח במקומו ("אשל אברהם" סי' כז, ד).

[ii]  מלשון רמב"ם (הל' עבודה זרה פ' יב הל' ט - י) משמע שיש איסור תורה על לבישת בגדי בני המין השני ואיסור דרבנן על ביצוע מעשה בגוף המאפיין את בני המין השני.  מכאן משמע שיש איסור דרבנן לגדל שער ארוך כמנהג נשים, אלא שיש לדון בשאלה אם גידול שער ארוך בימינו הוא מנהג נשים.

[iii]  המהרי"ק (סי' פח) פסק שיש איסור הליכה בדרכי הגויים דווקא במעשה המהווה עבור הגויים חוק. לעומתו, הגר"א (שו"ע יורה דעה סי' קעח, ז) פסק שכל מקרה, שבו המעשה מהווה הזדהות עם תרבות הגויים, יש בו איסור תורה.  ומכיוון שגידול שער ארוך הוא חלק מתרבות הגויים, עיין לקמן בדברי הגר"א ליכטנשטיין, יש חשש שהוא כלול באיסור.

[iv]  שו"ע אורח חיים סי' שמג, א.

[v]  "משנה ברורה" שמג ס"ק ג.

[vi]  "משנה ברורה", שם.

[vii]  רמ"א סי' שמג, א.

[viii]  "חיי אדם", מובא ב"משנה ברורה" סי' שמג, ז.

[ix]  יש בכך גם יתרון לא רק בגלל שאפשר לדון בכל אחד מן הצדדים ההלכיים, אלא גם מכיון שצריך להיזהר מלהגדיר כאיסור דבר שלא ברור, שהוא אכן אסור. כמו כן יש חשש שההיתלות בהלכה תגרום לעתים לפתח רגשות מתנגדים שנזקם עלול להיות גדול מתועלתם.

[x] מובא בדף קשר 663 לתלמידי ישיבת הר עציון.

 

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.