English | Francais

Search


שנת תשס"ט | שבת פרשת תולדות

נימוס – נא!

פרשת השבוע

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

המו"מ הפוליטי בין יעקב ועֵשָׂו בשאלת הבכורה = ההנהגה מתואר בפרשתנו כך:

"וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה":  

(בראשית פרק כ"ה כט-לד)

 חז"ל דורשים ביטויים רבים המופיעים בפרשיה לגנותו של עֵשָׂו וז"ל הגמרא:

"אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום..."    (בבא בתרא דף טז עמוד ב).

לחז"ל גם ברור שהנזיד "האדום האדום" הוא נזיד העדשים הנזכר במפורש בהמשך, וז"ל הגמרא:

"ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. ומ"ש של עדשים? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי (אמרו בארץ ישראל משמו של רבה בן מרי) מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה. דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם". (שם).

צריך להבין מדוע מדגיש עֵשָׂו שרצונו לאכול דווקא מן "האדום האדום"? ועוד קשה מדוע עֵשָׂו  שעבר חמש עבירות באותו היום משתמש במילית הנימוס "נא"? 

יתכן ותשובה אחת תענה על שתי השאלות.

המושג "נא" בעברית משמש בעברית מקראית במשמעות נוספת והיא "מבושל למחצה" או אינו מבושל כל צרכו. כמו בהופעה שלו בעניין קרבן פסח "אל תאכלו ממנו נא" (שמות י"ב ט). מקור העניין הוא כנראה ש"נא" פירושו עכשיו, כמו ב"אָנָּא יְקֹוָק הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְקֹוָק הַצְלִיחָה נָּא" (תהלים קי"ח כה). בפסוק זה מבקש המשורר תשועה והצלחה עכשיו.

אם כן, העדשים קודם שנתבשלו כל צרכם, צבעם אדום. בתהליך הבישול משתנה צבעם מאדום לירוק. עֵשָׂו  דורש לגמרי לא בנימוס  - "הלעטתני נא" מיד-עכשיו, מן התבשיל קודם גמר בישולו. לכן מדגיש הוא "מן האדום האדום", קודם שיתבשל כל צרכו ויאבד את צבעו האדום.

 

דיון זה מוביל אותנו לבירור שני מושגים נוספים והם "אנא" ו"אנה" (כגון: אָנָּה יְקֹוָק זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי" מלכים ב' כ ג')  ששניהם מתפרשים כלשון תודה ובאים לרכך את ה"נא" של סוף הפסוק. עֵשָׂו כמובן השתמש רק ב"נא".

 

עֵשָׂו מתגלה כאן כפוליטיקאי גרוע! הוא בוטה, תובע במפגיע, איננו משתמש במילות נימוס והגרוע מכל - הרצון לספק את הצורך העכשווי, דוחה אצלו את התכנון לטווח הארוך.

 

הבה נאחל לבניו של יעקב מנהיגים פוליטים שישכילו ללמוד ממנו ולא מאחיו עֵשָׂו.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מוקדש לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.