|
 שנת תשס"ט | שבת פרשת נשאשו"ת "במראה הבזק": דין הלחם הנאפה בתנור שאפו בו עוגות חלביות שאחוז החלב בהם נמוך (עד 2%)(מתוך ח"א) מלמו, שוודיה Sweden ,Malmo שבט, תנש"א דין הלחם הנאפה בתנור שאפו בו עוגות חלביות שאחוז החלב בהם נמוך (עד 2%) שאלה מאפייה גדולה שמשתמשת רק בשומן צמחי, יש לחמים הנאפים בתנורים ובמכונות שאין בהם שום מגע עם חלב. אבל רוב הלחם הנאפה שם מכיל חלב. השאלה: מה הדין של הלחם שאין בו חלב, אבל נאפה בתנורים שאופים שם לחם עם חלב (אבל לא באותו הזמן), וגם על אותן תבניות שנאפה שם לחם עם חלב? אני שאלתי את הממונה שם על המאכלים והוא אמר לי שהאחוז הכי גבוה של אבקת חלב המצוי בלחמים זה 1.59%, ובעוגות זהו 0.29%. האם אפשר לדון את הלחמים האלו שאין בהם חלב, אבל שעשויים בתנורים ובמגשים האלו כ"פארווע"? בין הלחמים האלו, לחם העשוי בצורת חלה לשבת שהרבה מהיהודים רוצים לקנות. אבל כמובן אם זה חלבי אז לא יוכלו לקנות אותו לאכול בשבת עם בשר. תשובה בדבר הלחם הנאפה בתבניות שאופים בהן לחם חלבי - מותר לאכלו עם בשר בהתקיים התנאים הבאים: א. שיעור אבקת החלב בעיסת הלחם הוא אמנם פחות מ12%. ב. בזמן אפיית הלחם הנ"ל לא מתבצעת במקביל אפייה של לחם חלבי באותו תנור2. ג. יש הקפדה על כך שטרם אפיית הלחם הנ"ל - דפנות התנור והתבניות נקיות מנטפים של עיסת חלב בעין3. ד. במידת האפשר, רצוי להקפיד על קניית הלחם מ"תנור שני". קרי, ממחזור שני של אפיית הלחם הרגיל, שאחר אפיית הלחם החלבי4. _________________________________________________ 1 בכה"ג ניתן לקבוע בוודאות שכמות אבקת החלב בלחם השני בטל בשישים: א. בהיתר לא שייך חנ"נ (עיין רמ"א יו"ד סי' צ"ד, סעיף ו'). ב. חישוב שיעור החלב הנפלט מהקדירה לעיסת הפרווה נעשה לפי השיעור המדומע בעיסת החלב (עי' ט"ז סי' צ"ב, ס"ק כ"ד. ובפת"ש סי' צ"ה, ס"ק א'). וממילא מותר לאוכלו עם בשר (עיין רמ"א סי' צ"ט, סעיף ו'. ובש"ך שם ס"ק כ"ב). 2 שכן כתבו האחרונים (אג"מ יו"ד, ח"א, סי' מ' ועוד) שבתנורים בזמנינו יש לחוש לזיעה העולה ממאכל אחד ונבלע במשנהו. ובוודאי, שלא נוכל לקבוע בוודאות, שיש שישים בעיסה כנגד חלב שבכל הלחם האחר. 3 לגבי עיסת חלב שעל הדפנות - הוא מטעם דלעיל, ואילו בזה שבתבניות עושהו לחלבי גם בלאו הכי משום תערובת חלב (ושיירים שעל התבנית מאפייה קודמת - קשה לתלות שיתבטלו ברוב, כיוון שאין דרכן להתערב בכל עיסת הלחם השני, אלא להיוותר בשוליו). 4 תנאי זה מצטרף להסיר החשש לזיעת חלב הבלועה בדפנות התנור, שיוצאת ונבלעת בלחם הרגיל. על ידי זה מובטח שעבר 1/3 שעה מאז אפיית החלב, וניתן להקל שיהיה כליבון קל שמהני בהיתרא. ובצירוף דעת המחבר - יו"ד, סי' צ"ה, סעיף א' - שנ"ט בר נ"ט מותר בבישול, ובצירוף מש"כ הפמ"ג שאין זיעה באוכלין, ובצירוף מש"כ באבן יקרה (הובאו ביביע אומר, ח"ה, יו"ד, סי' ז') שהסיקו מבפנים אין לחוש לזיעה הנשרפת. וכן כתב באג"מ יו"ד, ח"א, סי' נ"ט, אם יש גוף חימום בחלק העליון של התנור. ועוד כתב שם שבאפייה אין לחוש לזיעה.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
נשא תשס"ט
נשא תשס"ט
