שנת תש"ע | שבת פרשת משפטים

חמדת הדף היומי: שלושה סוגי ערבים (קעד עמוד א)

                                              כג' - כט' שבט, בבא בתרא קע-קעו

(לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב)

השבוע בע"ה לומדי הדף היומי יסיימו את מסכת בבא בתרא. הדפים האחרונים במסכת עוסקים בהלכות ערב. מתוך הסוגיות עולה כי ישנם שלושה סוגי ערבים:

1.       ערב

2.       קבלן

3.       קבלן שנשא ונתן ביד

במקרה של ערב רגיל, על המלווה לתבוע קודם כל את הלווה. אם אין אפשרות לגבות את החוב מהלווה, אז הוא רשאי לתבוע את הערב. אולם, אם הערב הוגדר כערב קבלן, אז המלווה רשאי לתבוע או את הלווה או את הקבלן על פי בחירתו.

בשני המקרים הראשונים, המלווה העביר את הכסף ישירות ללווה והערב קיבל על עצמו להיות או ערב או קבלן. אולם אם הקבלן הוא זה שקיבל את הכסף מידי המלווה והעביר אותו ללווה (נשא ונתן ביד), המלווה צריך לתבוע קודם את הקבלן ואינו יכול לתבוע תחילה את הלווה. אף על פי כן, אם אין לקבלן לשלם, פסק השולחן ערוך (חושן משפט קכט, יט) שהמלווה יכול לתבוע את הלווה על פי העיקרון של רבי נתן, שנושה יכול לגבות לא רק ממי שחייב לו, אלא גם ממי שחייב למי שחייב לו.

האחרונים נחלקו באשר למעמדו המדויק של קבלן שנשא ונתן ביד. לדעת התומים (שם, ס"ק יז) גם קבלן שנשא ונתן ביד אינו אלא סוג של ערב. לכן, כל עוד המלווה לא תבע אותו לשלם, אין הוא יכול לתבוע מהלווה לשלם. קצות החושן (ס"ק ז) חולק. לדעתו, כאשר הקבלן נשא ונתן ביד, הוא בעצם לווה את הכסף מאת המלווה וחזר והלווה אותו ללווה. לכן, לדעתו, אף אם המלווה לא תבע אותו הוא יכול לתבוע מהלווה שישלם לו את חובו, כיוון שהלווה בעצם לוה ממנו.

נתיבות המשפט (ס"ק יד) מציע דרך ביניים. בעיקרון הוא מסכים עם התומים שקבלן שנשא ונתן ביד הוא רק סוג של ערב ואיננו לווה שהפך להיות גם מלווה, כהגדרתו של הקצות. אף על פי כן, טוען הנתיבות, גם אם המלווה עוד לא תבע את הקבלן, רשאי הקבלן לתבוע מהלווה שיפרע את חובו למלווה, כיוון שהוא לא הסכים לכך שלכתחילה הוא יצטרך להוציא מכספו לשלם את ההלוואה ולחזור ולתבוע את הלווה, אלא כוונתו הייתה שהלווה יפרע את חובו ורק אם הלווה לא ישלם מעצמו יוכל המלווה לפנות ישירות אליו.

סיכום:

כאשר קבלן נשא ונתן ביד, המלווה צריך לתבוע אותו תחילה ולא את הלווה. לדעת הקצות, קבלן זה הפך להיות לווה שלוה כסף וחזר והלווה אותו לאדם אחר. לדעת התומים והנתיבות, קבלן זה איננו ממש לווה, אלא זוהי ערבות מיוחדת בה המלווה צריך לפנות אליו ולא אל הלווה.  

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר