English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת במדבר

במדבר | ב אייר תשע"ז | 5/27/2017

פרשת השבוע: וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר... וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה

הפתרון הייחודי המופיע רק בנבואתו של הושע, בהפטרת פרשת במדבר, הוא החזרת עם ישראל למדבר. רוב נביאי ישראל הזהירו את עם ישראל מפני האפשרות של יציאה לגלות בעקבות חטאיהם. הם גם הבטיחו קיבוץ גלויות לקראת הגאולה העתידית והתיישבות שוב בארץ ישראל והפרחת שממותיה. הנביא הושע נשלח אל עם ישראל כאשר כל העם עדיין ישב על אדמתו. הבעיה המרכזית של דורו הייתה עבודת הבעל. הבעל ונשותיו, האשרה וענת, הפכו את הזנות ל"דרך חיים". נושא זה מלווה אותנו לאורך כל ההפטרה. א. הושע נצטווה בציווי הקשה ביותר שנביא נצטווה בו אי פעם: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְקֹוָק" (א' ב). ב. הנביא נצטווה לדמות את עם ישראל לאשה העוסקת בזנות: "רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ... כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם" (ב' ד,ז) ג. הושע מדמה את עם ישראל לאשה המקבלת אתנה-אתנן עבור מעשיה: "וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי (שם יד).

חמדת חינוך: בדרך לירושלים

אין בה נוף מדהים ולא נמצאו בה אוצרות טבע יקרים. היא ממוקמת באזור בעייתי מבחינת תחבורה, ואספקת המים אליה קשה ומייגעת. ובכל זאת יש קסם מסתורי בעיר הזאת, שמילים ומחשבות מתקשות לתאר. הפסיכולוגים יודעים אפילו לאפיין מחלת נפש המתייחסת אליה ושמה 'סינדרום ירושלים' - אנשים המגיעים לעיר הזו ומתחילים להתנהג בצורה מוזרה. הם רואים חזיונות ומדמיינים שיש להם כוחות א-לוהיים ומשיחיים. העניין התפרסם כאשר בשנת 1969 תייר אוסטרלי ניסה להצית את המסגד בהר הבית והסביר שרצה לאפשר לבנות שוב את המקדש ולהביא גאולה לעולם. אך הוא לא היה הראשון שחולל מהומה סביב העיר הזאת. מאז ומעולם האימפריות הגדולות ביותר נאבקו כדי להניח עליה את ידן גם במחיר דמים עצום. את כולן הנחתה אינטואיציה פנימית ואמונה עזה שבעיר הזו נמצא שער השמים. הקשר אל מה שמעבר לכאן ולעכשיו. היה ברור להן שההיאחזות בעיר הקודש היא נכס יקר שלא ניתן למדוד בשום קנה מידה רגיל.

ארץ אגדה: דויד המלך 'הכהן החדש'

בפרק קי בתהילים מוזכרות מלחמות מול אויבים, ובאמצע המזמור מוזכרת בחירה לכהונת עולם. וצריך לברר מדוע משולבת הבחירה לכהונת עולם באמצע המלחמות. ז"ל המזמור: לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ: מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ: נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק: אֲ-דֹנָי עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה: מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ: אבן עזרא מעלה שתי אפשרויות כלפי מי מכוון המזמור. האפשרות הראשונה היא שהמזמור חובר על ידי דוד לכבודו של אברהם אבינו, ומשום שמוזכר בה 'מלכי צדק' שהיה מלך ירושלים בזמן שאברהם אבינו נלחם את מלחמותיו. אלא שאבן עזרא מציין שיש קושי קל בפרשנות זו, משום שאם כן ראוי היה לקרוא לירושלים בשמותיה הידועים ולא לכנותה בשם 'ציון', שהוא שם שמוזכר לראשונה בימי דוד. ומחמת כך בחר אבן עזרא באפשרות השניה, שמזמור זה התחבר על ידי אחד מן המשוררים לכבודו של דויד המלך.

חמדת האינציקלופדיה התלמודית

וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. (א יח) האם אפשר לסמוך על בדיקות שהמציאו רופאים לזהוי אביו של אדם? יחס למשפחה ולשבט. כל מקום שיש קדושין ואין עבירה, הולד הולך אחר הזכר (משנה קדושין סו ב; רמב"ם אסורי ביאה פי"ט הט"ו; טור ושולחן ערוך אבן העזר ח א), לפי שנאמר: לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר א ב ובכמה מקומות. עי' בכורות מז א; רש"י קדושין שם). ועוד נאמר: וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (כאן; רמב"ם שם). בית אביו הוא משפחתו, ואין בית אמו משפחתו (עי' קדושין סט א; רמב"ם שם). לפיכך, כהן שנשא לויה או ישראלית - בנה כהן, ולוי שנשא כהנת או ישראלית - בנה לוי, וישראל שנשא כהנת או לויה - בנה ישראל (רש"י קדושין סו ב). וכן בקביעת שבטו של אדם מישראל הולכים אחר הזכר, ומי שאביו משבט אחד ואמו משבט אחר, הרי זה מתייחס על שבט אביו (עי' במדבר לו ג ורש"י שם; עי' בבא בתרא קט ב; רש"י במדבר א ב).



Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
יהושפט יחזקאל בן מילכה

הרב אביחי ניסן בן חיה

אורנית מרים בת דליה
בתוך שאר חולי עם ישראל


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

  לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

  
לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א באדר א' תשע"ד


לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.