English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ז | שבת פרשת בלק

בלק | | 1/20/2006

על עבר הווה ועתיד

אחד הכללים הבולטים ביותר לכל מעמיק בלימוד התורה והנ"ך הוא: "אין מוקדם ומאוחר" או כלשון רש"י: "אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא" (שמות ד' כ). כבר הסברנו כמה פעמים, כי אחד המסרים של תופעה זו היא כי תורה מן השמיים. מכיון שהדברים מגיעים ממקור עליון שאינו נמצא תחת ממשלת הזמן, שיקולים אחרים מכריעים בשאלה מה יהיה סדר הדברים. לכן, אין מי שחולק על עיקרון זה וכל המחלוקת היא בשאלה עד כמה להרחיב את השימוש בכלל זה.

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה

המקרה: התובע היה בעליו של כתר תורה ששימש בבית הכנסת של הקהילה היהודית במקוב, הונגריה. עם פרוץ מלה"ע השניה, הנאצים חייבו אותו למסור את כתר התורה לידיהם. לאחר המלחמה התגלגל כתר התורה לידי הועדה להר ציון בירושלים, שהיא הנתבעת. התובע זיהה את כתר התורה ע"י סימנים מובהקים.

שו"ת במראה הבזק

שאלה בענין "מתיר אסורים" ופדיון שבויים, האם דין זה קיים רק לגבי שבויי מלחמה או גם יהודים האסורים בבית הסוהר בגלל שפשעו? האם יש הבדל בין יהודי שאסור בישראל לבין מי שאסור בבית סוהר של גויים? האם לסיבה שבגללה נאסר היהודי יש השפעה על הלכה זו, כלומר האם יש לחלק בין עברות "צוארון לבן" אלימות או ריגול? כמה צריכה הקהילה להשקיע במקום שיש מצוה כזו? האם יש ענין לעשות כל מאמץ להוציא יהודי מבית סוהר של נכרים (בלי קשר לחומרת העברה) או שמספיק לדאוג לשיפור בתנאים בזמן שהוא שם?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.