English | Francais

Search


שנת תשס"ו | שבת פרשת במדבר

במדבר | | 1/21/2005





שו"ת במראה הבזק

שאלה יש כאן הרבה מקרים של כוהנים נשואים עם גיורות או גרושות. נניח שהגיור היה כהלכה. (על זה אני לא רוצה לדון עכשיו). היו רבנים בסקנדינביה שהיו "אורתודוקסים-ליברליים". לפי ההלכה, הכוהנים האלו אסורים לעלות לדוכן. זה ברור. אבל מה בקשר לעלייה לתורה? האם מותר לקרוא להם לכוהן? מה אם אין כוהן אחר בבית הכנסת? לרוב זה קורה כאן שהכוהנים היחידים שהם "כשרים" הם מעל גיל 70. ואותו הכוהן תמיד עולה לעלייה של כוהן, כמעט כל שבת, מפני שהאחרים נשואים עם גיורות או גרושות. אם כל העניין שלא לתת להם עלייה של כוהן - זה, כדי שהם יתחרטו ויגרשו את נשותיהם (כך שמעתי), זה בכלל לא שייך כאן. ואם לא נותנים להם כוהן, אז האם אפשר לתת להם עלייה רגילה? זה בכלל לא נראה טוב, כי כולם מכירים אותם ככוהנים, ועכשיו הם עולים לשלישי. הם מתביישים מזה, אבל ברור שזה לא יגרום להם לגרש את נשותיהם! אני שמעתי שרק מותר לתת להם "אחרון". האם זה אמת, או שאפשר להקל? לפני שבועיים, בראש חודש בבוקר, היו שני כוהנים אחד נשוי עם גיורת, והשני עם גרושה. מה לעשות? שהם יצאו מבית הכנסת, ולקרוא מישהו אחר ראשון? זה נראה לי יותר מדי מחמיר בשביל קהילה כמו הקהילה כאן. שכל אדם שבא לבית הכנסת אפילו בשבת, וקל וחומר בימי החול, עושה דבר גדול! אחד מהכוהנים שנשוי עם גרושה, הוא בן אדם שכל משפחתו מתחילה לבוא לבית הכנסת באורח סדיר, ולהתעניין ביהדות. הבן שלו יהיה בר-מצווה, אי"ה, בעוד חודש. מה נעשה ביום הבר-מצווה? להעלות את האבא אחרון? ומה בדרך כלל, בקשר לבנים של כוהנים הנשואים עם גרושות או גיורות? האם יש להם את הדין של ישראל. זאת אומרת. שעולים לתורה כמו ישראל, ואפילו מותר להם להיטמא למתים?


Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.