English | Francais

Search


> עלון שבועי - חמדת ימים

שנת תשע"ט| שבת פרשת דברים

פרשת השבוע: יפה שתיקה לחכמים ולעיתים אף לנביאים!

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

בפסוק הפותח את ההפטרה וגם משמש ככותרת לכל ספר ישעיהו נאמר:

"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה".

הנבואה הראשונה של ישעיהו (ששת הפרקים הראשונים) נאמרה בזמן רעידת אדמה וצרעת עוזיהו - המאורעות הטראומתיים.

הנבואה השנייה (מופיעה בפרק ז' של ספר ישעיהו) נאמרה בשנת ארבע לאחז (סדר עולם רבה פרק כב), בדיוק עשרים שנה מאוחר יותר.

מה קרה בינתיים? כדי לענות על כך, נעיין בביטוי נוסף המופיע בהפטרה. "וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי" (ישעיהו א' ה). הביטוי "נִדְמֵיתִי" הינו ביטוי יחידאי ועל כן רבו פירושיו.

יונתן תרגם: "וי לי ארי חבית ארי גבר חייב לאוכחא אנא" (אוי לי כי חטאתי שהרי אני איש חייב תוכחה) משמע, המתרגם סובר כי יש לפרש את הביטוי מלשון חובה=חטא. קצת קשה להסביר לשיטתו, מאיזה שורש לשוני בנויה המילה? צריך לומר שפירש כדרכו בקודש לפי ההקשר ואין זה תרגום מילולי. זו אולי הסיבה שרש"י איננו מביא את פירושו של התרגום כאן. 

רש"י פירש: "הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה". רש"י מחזק את פירושו בשתי דוגמאות, מהעניין ומהלשון: א. ישעיהו חשש שנתחייב מיתה בגלל מה שראה, וזה כעין חששו של מנוח לאחר ראיית המלאך עולה בלהב המזבח: "מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ" (שופטים י"ג כב). ב. החיזוק הלשוני הוא מלשונו של צפניה (א' יא): "הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל נְטִילֵי כָסֶף". ההקבלה בין "נדמה" ל"נכרת" היא ראיה לפירושו.

רד"ק צועד בעקבות רש"י מבחינת המשמעות, אבל מסביר שהביטוי מתפרש על פי תחילתו, נד"ם שמשמעותו ניכרת. וכפי שהוא מופיע בדברי הנביא הושע (י טו): "כָּכָה עָשָׂה לָכֶם בֵּית אֵל מִפְּנֵי רָעַת רָעַתְכֶם בַּשַּׁחַר נִדְמֹה נִדְמָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".

הדרשן בפסיקתא, לעומת זאת, מפרש שהביטוי "נדמיתי" יסודו בשורש דמ"ם. ישעיהו שתק ולא היה מסוגל לפתוח את פיו. על פי הפסיקתא ישעיהו הצטער על ששתק ולא הצטרף אל השרפים בקילוסם. וזה לשון המדרש (פסיקתא רבתי [איש שלום] פיסקא לג): "דברים שלא היה אפשר לראות ולחיות ראיתי ולא מתי, ולא היה לי לשתף קילוסי עם קילוסן של מלאכי השרת?! שאילולי שיתפתי קילוסי עם קילוסם שלהם הייתי חי וקיים לעולם כמותם, היאך היה לי שדממתי, אוי לי כי נדמתי". לפי פירוש זה דברים אלה גרמו לכך שהנביא נכשל בהמשך דבריו כמבואר לקמן.

הפרוש "נִדְמֵיתִי" מלשון שתיקה, אומץ גם בידי ר"י קרא, אביו של הרד"ק ור"א מבלגנצי, ופותח בפנינו אפשרות חדשה של הבנת הדברים. ייתכן וישעיהו אינו מסוגל לדבר במשך תקופה ארוכה, בעקבות התדהמה שאחזה בו, לאחר ראיית אותו מראה נשגב של "מעשה מרכבה". תופעה מעין זו אנו מוצאים גם בספר יחזקאל. מיד אחרי נבואת ההקדשה, הקב"ה מודיע ליחזקאל (ג כו): "וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ".

אין כמעט מנוס אלא לומר שישעיהו שתק בכל תקופה זו. שתיקה זו היא תוצאה ישירה של ראיית המראה הנשגב. אם דברינו נכונים, תוסבר עתה גם שתיקתו של עמוס מיד לאחר שגם הוא ראה את "מעשה מרכבה". עמוס מתחיל להתנבא  "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ" (א' א). כמעט כל נבואתו סובבת סביב הרעש ותוצאותיו. הרעש בספר עמוס מתואר כמעט באותם ביטויים המופיעים בספר ישעיהו, וגם עמוס מכריז בפתח נבואתו האחרונה: "רָאִיתִי אֶת אֲדֹ-נָי" (ט' א). מחזה זה חותם את ספרו ואולי גם את נבואתו, כתוצאה של שתיקה ודממה שבאו בעקבות התדהמה הרוחנית.

גם מיכיהו הכריז: "רָאִיתִי אֶת ד'" (מל"א כ"ב יט), וזו נבואתו האחרונה המופיעה במקרא. ייתכן וגם כאן אנו נפגשים באותה תופעה.

אם כך, נוכל לסכם כי לעתים שתיקתם של הנביאים היא תוצאה של רוממות המחזה הנבואי אותו קיבלו - 'יפה שתיקה לחכמים ולעתים גם לנביאים'.

הבה נתפלל כי נוכל כולנו ללמוד ולהפנים כי "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר" (קהלת ג' ז).

(הרחבה בנושא ניתן למצא בספרי צפנת ישעיהו, מעוזיה עד אחז).

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של

ניר רפאל בן רחל ברכה

רפאל יצחק בן חנה

יהודה בן חיה אסתר

רפאל ישי בן צפורה פייגא

נתנאל אילן בן שיינא ציפורה

מאיר בן דינה ציפורה
רוחמה רחל בת שושנה
יאיר מנחם בן יהודית חנה

איילת חן בת שולמית
נחמה צביה בת שושנה בריינא

מאירה בת אסתר

רבקה רינה בת גרונה נתנה

יוסף (יוסי) בן חנה

דוד חיים בן רסה

ליליאן בת פורטונה

אליעזר יוסף בן חנה ליבא
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
יפה בת רחל יענטע

נתנאל בן שרה זהבה

נעמי בת אסתר

ברכה בת מרים רחל

יוסף בן רחל חלילי

חנה שרה בת שושנה הינדה יהודית

בתוך שאר חולי עם ישראל 


לע"נ

הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד


לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז


לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 

לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

 לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה

אבנית ז״ל 

נלב"ע סיון תשע"ט

 

לע"נ
אברהם קליין ז"ל,
 נלב"ע י"ח באייר תשע"ט

לע"נ

 גב' לוריין הופמן ע"ה

לע"נ

 גב' מרים שטרן ע"ה

נלב"ע ה' אב תשע"ט

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.