|
 גליון מספר 20 - נזקי שכניםהעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון1. נזקי עשן מארובה / בית הדין האזורי קרית ארבע
א. אדם שהסכים לשימוש של הזולת ברכושו אינו יכול לחזור בו מהסכמתו לאחר שהלה השתמש. לעניין זה, שתיקה נידונת כהסכמה.
ב. האמור בסעיף א נכון גם אם דעתו של בעל החצר לא הייתה נוחה מכך שמשתמשים בחצרו אבל לא מחה בפועל.
ג. לנזקי גוף, כגון עשן הנכנס מרכוש המזיק לרכוש הניזק, אין חזקה. לכן ניתן לחזור מהסכמה שניתנה לשימוש היוצר נזקי גוף.
ד. במקרה האמור בסעיף ג, ישלם בעל התשמיש על הוצאות התיקון. ואם בית הדין היה זקוק לעזרת מומחה על מנת להחליט באיזה אופן עליו לתקן את הנזק, העלות של הזמנת המומחה היא על המזיק, ולא על בעל החצר.
2. חסימת חלון חברו / הרב שמואל צבי פריד
א. אדם רשאי למנוע משכנו לפתוח חלון לשטחו, משום טענת 'היזק ראייה'.
ב. במידה שהשטח מיועד באופן ברור לשימוש עתידי שהחלון מזיק לו, ובעליו לא מחה בפתיחת החלון, נחלקו הפוסקים האם לבעל החלון יש חזקה.
ג. במידה שבזמן פתיחת החלון אין השטח מיועד באופן ברור לשימוש שהחלון יזיק לו, אף אם לא מחה בעל השטח בבעל החלון, אין לבעל החלון חזקה לכל הדעות.
ד. מחאה על חלון אחד תקפה אף ביחס לפתיחה עתידית של חלונות דומים נוספים.
ה. אם נפתח החלון ברשיון, בין אם מדובר בהסכמת הניזק, ובין אם מדובר ברשיון מטעם העיריה, יש לבעל החלון חזקה. במקרה כזה, רשאי בעל החלון לדרוש משכנו שלא להאפיל על חלון זה.
3. סתימת חלון משום היזק ראייה / בית הדין משפט והלכה בישראל
א. היזק ראייה נובע מכך שהניזק אינו יכול להשתמש ברשותו בחופשיות, משום היכולת של אדם אחר להסתכל לחצרו.
ב. גם אם האפשרות להסתכל לרשות הניזק היתה קיימת בעבר ברשות, אם המזיק מוסיף אפשרות נוספת להסתכל, שאליה הניזק מודע יותר, וממילא מפסיק להשתמש ברשותו, יש בזה משום תוספת היזק, ויש לחייב את המסתכל להרחיק עצמו.
ג. הרשה הניזק למסתכל להסתכל לרשותו, אינו יכול לחזור בו מהסכמתו.
ד. למרות האמור בסעיף ג, אם ברור שבשעה שהסכים הניזק לא היה מודע לגודל הפלישה לרשותו, יכול לחזור בו משום 'מחילה בטעות'.
ה. במידה שישנו ספק אם הייתה מחילה, ובפועל המזיק פתח כבר חלון, חובת ההוכחה מוטלת על הניזק.
ו. במידה שמדובר בהסכמה בטעות, אין המזיק יכול לתבוע מהניזק את ההוצאות שהוציא על פתיחת החלון, או את ההוצאות של סגירת החלון.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
