English | Francais

Search


גליון מספר 3 - פיטורי עובדים

תגובות לפסקי הדין מהגליון הקודם



פסק הדין בנושא: שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
התחייבות חדשית למזונות - היות וזה נעשה בפני בי"ד האם לא יחול כאן קנין אודיתא? הוא מודה בבי"ד שהוא חייב חוב ומשלם אותו בשיעורים חודשיים, ולכן יתכן שאין כאן בעיה של קניין ושל דבר שלא בא לעולם. (מר משה וסרצוג)
תשובת המערכת – בטאון זה אינו עוסק בדיני משפחה, ולכן לא הקדשנו לחלק זה של פסק הדין התייחסות רחבה יותר. לגופם של דברים, באופן כללי, נראה שיש צדק בטענתך. שהרי, בשו"ע (אבן העזר סימן עא סעיף א) מפורש, שאדם חייב לזון את בניו ובנותיו. ואמנם, שם מבואר שחיוב זה הוא רק עד גיל שש, אך כבר תיקנה הרבנות הראשית בשנת תש"ד, שהחיוב לזון הוא עד גיל 15 (חוקה לישראל על פי התורה, כרך ג' עמ' 114), ומאוחר יותר האריכה את חיוב המזונות עד גיל 18. ואם כן, גם אם אין בהסכמת הבעל התחייבות חדשה, הרי יש כאן הודאה בחוב קיים, והסכמת הבעל היא רק הודאה בשיעור החוב.
אולם, יתכן שכיוון שהאשה מקבלת קצבה מביטוח לאומי עבור הילדים (דבר שהופיע בפסק הדין המקורי, ולא בתקציר), הרי הם נחשבים כמי שיש להם, חוב האב לזון את ילדיו במקרה כזה שנוי במחלוקת – עיין בשו"ע (אה"ע, סימן עא סעיף א, ופסקי דין רבניים כרך ה עמ' 324), ויתכן שאפילו לדעה המחייבת, זה רק לגבי עיקר הדין – עד גיל שש, ולא לגבי מה שהוסיפה הרבנות הראשית. (הרב ניר וורגון)
 
פסק הדין בנושא: מעמדה של התחייבות למכור שעוגנה בשטר זכרון דברים
לפסק זה נתקבלו שתי תגובות:
א. לגבי הבעיה של התחייבות למכור/לקנות בעתיד – האם כל המסחר בארץ/בעולם של אופציות  PUT/CALL הוא בסימן שאלה הלכתי? מהות העסקה שצד אחד מתחיב  לקנות/למכור לצד ב' בתאריך מסוים במחיר קבוע מראש. צד ב' אינו מתחייב לכלום, אבל תמורת ה'זכות' הזאת הוא משלם כעת. (מר משה ורסצוג)
תשובת המערכת – כפי שצוין בפסק הדין, לא כל הפוסקים מסכימים שהתחייבות למכור אינה תקפה. בכל מקרה, ניתן למצוא פתרונות משפטיים תקפים מבחינה הלכתית. אנו מקווים שההפצה של פסקי דין, וממילא של עקרונות מהמשפט העברי, תעורר את הציבור להכיר את הבעיות במסחר הנובעות מאי התחשבות בעקרונות המשפט העברי, כך שעורכי דין ורבנים יציעו את הפתרונות המתבקשים. (הרב יואב שטרנברג)
 
ב. רציתי להציע זכרון דברים, שעוקף את בעיית ההתחייבות. בזכרון הדברים לא יופיע כלל ניסוח מחייב למכור, אלא רק הסכמת הצדדים למכור ולקנות. הדבר שיחייב יהיה סעיף קנס, שיופעל גם אם בתי הדין לא יאכפו את התחייבות הצדדים עצמה. סעיף הקנס ינוסח בלשון התחייבות על סכום כסף, ובאופן שלא תהיה בו בעיית אסמכתא. לדוגמא:
"כל אחד מהצדדים מתחייב מעכשיו, סכום של 10% ממחיר הדירה שנקבע בשטר זה אם לא ימלא את חלקו בקניית הדירה.
הצדדים מודים בהודאה גמורה כי כל הקניינים והקנסות בהסכם זה נעשו בקנין גמור בפני בית דין חשוב, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, באופן היותר מועיל, ככל חומר תנאים וכתנאי בני גד ובני ראובן, הן על פי דין תוה"ק, והן על פי חוק המדינה". (הרב יואב שטרנברג)
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.