גליון מספר 54 - פרשנות חוזים

עת לדון

שימוש בחיבור אינטרנט אלחוטי של אחר

עם התרחבות השימוש במחשבים ניידים ובאינטרנט אלחוטי, נעשית נפוצה האפשרות שאדם יתחבר לאינטרנט דרך חיבור רשת אלחוטי של אדם אחר הנמצא בסביבתו. השאלה היא האם הדבר מותר מבחינה הלכתית, ובאילו תנאים.

יש לדון בכמה מקרים שונים בעניין זה:

א. כאשר שני הצדדים יודעים שהאחד משתמש בשל חברו, ורק ספקית האינטרנט אינה יודעת מכך.

ב. כאשר בעל החיבור אינו יודע שאחר מתחבר דרך החיבור שלו.

ג. כאשר בעל החיבור יודע שחברו רוצה להתחבר דרך החיבור שלו ואינו מסכים לכך.

כשיש הסכמה של שני הצדדים

כאשר יש הסכמה בין בעל החיבור והמשתמש, יש לשאול, האם יש כאן בעיית גזל של ספק האינטרנט או של ספק תשתית התקשורת, במידה שההסכם בין הספק ללקוח מגביל את השימוש בחיבור האינטרנט לשימוש ביתי שמשרת בית אב אחד בלבד. אם אכן ישנה הגבלה כזו, הרי שכאשר שני בתי אב משתמשים באופן קבוע בחיבור רשת אחד, הם גוזלים את ספק השירותים.

אמנם, יש מקום להרהר בשאלה, האם אכן שייך המושג של 'גזל' בהקשר של שימוש באינטרנט ללא רשות הספק, שהרי הוא לא מוציא מרשות הבעלים חפץ ממשי. עם זאת, אף אם אין איסור גזל, עדיין ייתכן שספק התשתית או האינטרנט רשאי למנוע ממי שאינו מנוי להשתמש בשירותיו, כפי שיתבאר לקמן.

חיוב תשלום במקרה של שימוש בלא רשות בעל החיבור

בעיות נוספות מתעוררות כאשר בעל החיבור אינו מסכים שאחרים ישתמשו בחיבור שלו או אינו יודע שכך נעשה. יש לדון במקרים אלה מכמה בחינות:

בעבר היה נהוג לשלם עבור גלישה באינטרנט לפי זמן הגלישה. היום מציאות זו אינה שכיחה או אינה קיימת, אך המציאות המסחרית משתנה לעתים תכופות ולכן יש לשים לב אם השימוש באינטרנט של אחר עלול לגרום לו לשלם יותר עבור הגלישה. לדוגמה נביא שני מקרים שיכולים להיות בעייתיים: נהוג כיום לרכוש חבילות גלישה סלולרית לפי "נפח הורדה", שחיוב התשלום בהן איננו חודשי אלא לפי השימוש. כמו כן עולות מדי פעם יזמות של הגבלת ההורדה לתקופות קצובות, כדי לסייע במניעת עומסים כבדים שתשתיות האינטנרט בישראל לא מסוגלות לתת להם מענה כיום; במקרה זה השימוש בחיבור של אחר עלול להגביל את השימוש שלו.

הגמרא (בבא קמא כ.) דנה בסוגיית 'זה נהנה וזה לא חסר' – אדם נהנה מנכסיו של חברו באופן שאינו גורם הפסד לחבירו. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שסג סעיף ו) נפסק כי 'זה נהנה וזה לא חסר פטור'. אמנם מבואר בגמרא, שאם הנהנה גורם חסרון כלשהו לבעל הנכס, הרי זה דין 'זה נהנה וזה חסר' שאז הנהנה צריך לשלם בעבור ההנאה שלו, אף אם היא יותר גדולה מהחסרון.

כל לקוח של ספק שירותי אינטרנט קונה ממנו זכות שימוש בתשתיות שהוא מספק. לעתים, המשתמש בחיבור של חברו, עלול בהחלט לפגוע ביכולת השימוש של בעל החיבור, מכיוון שלכל חיבור ישנה מהירות הורדה מקסימלית, וכאשר אדם משתמש בחיבור אינטרנט של אחר הוא מאט את מהירות הגלישה של השני. כמובן שבעיה זו קיימת רק כאשר בעל החיבור משתמש בו באותו זמן, ולכן אם ידוע שהוא לא משתמש בו בזמן נתון, אין כאן הגדרה של זה נהנה וזה חסר. יש להעיר שקשה מאד לדעת מתי אדם משתמש באינטרנט ומתי לא, ולעתים אנשים משאירים את המחשב עובד זמן ממושך כדי להוריד קבצים גדולים, ולכן בכל שעה שימוש בחיבור רשת של אחר עלול לגרום להאטת השימוש שלו.

אם אכן המשתמש גורם להאטת השימוש של בעל החיבור, הרי זה לכאורה 'זה נהנה וזה חסר', והמשתמש צריך לשלם בעבור השימוש.

שימוש בעל כרחו של בעל החיבור

אחר שדנו בשאלת חיוב התשלומים, יש לדון בשאלה, האם בעל החיבור רשאי למנוע מהמשתמש להשתמש.

התוספות (בבא קמא כ: ד"ה כגון) כותבים, שאדם רשאי למנוע מחברו לגור בביתו, אף אם בעל הבית אינו מתכנן להשתמש בבית, ואין זו 'מידת סדום'. אמנם, המרדכי (בבא קמא סימן טז) כותב, שרק כאשר הנכס הוא נכס שניתן להשכירו, רשאי בעל הנכס למנוע את השימוש בחינם, משום שיכול לטעון שאין לו להשכיר נכס בחינם. אבל כאשר מדובר בנכס שאינו עומד להשכרה כלל, ניתן להשתמש בנכס בחינם, בלא רשות בעל הנכס, שהרי זו 'מידת סדום'. הרמ"א (חושן משפט שם) פסק כדעת המרדכי. אמנם, בנודע ביהודה (חושן משפט תניינא סימן כד) פסק כדעת התוספות.

לשיטת הרמ"א יש לשאול, האם חיבור האינטרנט הוא 'נכס העומד להשכרה?' בדרך כלל, במקרה של חיבור ביתי, התשובה שלילית. רק במקרה מגיע אדם המשתמש ברשת הביתית של חברו. אמנם, אם אכן מדובר ברשת חזקה מספיק, כך שהשכנים יכולים בקביעות להשתמש בה, מסתבר שחיבור זה נחשב עומד להשכרה, ובעל החיבור יוכל למנוע מאחרים להשתמש בעל כרחו.

אמנם, כיוון שמדובר בספק, רשאי בעל החיבור למנוע את המשתמש לכתחילה, כדעת הנודע ביהודה.

עצם השימוש בלא ידיעת בעל החיבור

באותם מקרים שבהם רשאי בעל החיבור למנוע מאחרים להשתמש בחיבור שלו, יש לדון מה קורה כאשר בעל החיבור אינו יודע מכך שמשתמשים בחיבור שלו.

הים של שלמה (בבא קמא פרק ב סימן טז) כותב, שכאשר אדם גר בבית של חברו, ובעל הבית אינו מתכנן להשתמש בבית, הרי הוא פטור מלשלם, כדין 'זה נהנה וזה לא חסר', ואף מותר לכתחילה לעשות כן, מכיוון שיש לבעל הבית גם תועלת בכך שדרים לו בבית. תועלת זו נובעת מדברי הגמרא המבוססים על הפסוק 'שאֶיהָ יוכת שער', דהיינו שכאשר לא גרים בבית, הבית מתקלקל. אך במקום שבו אין לבעל הנכס כל תועלת בכך שאחרים משתמשים בנכס שלו, אע"פ שהמשתמש אינו מְחסר את בעל הנכס, אסור להשתמש בלא ידיעת בעל הנכס. נמצא שלדעת הים של שלמה יש איסור להשתמש בחיבור אינטרנט של אחר ללא הסכמתו, גם במקום שהדבר אינו גורם שום הפסד לבעל החיבור. אמנם הגר"א (על חושן משפט סימן שסג סקט"ז) דחה את הצעת הים של שלמה וכתב שהיא דחוקה, ומדבריו ניתן להסיק כי כאשר בעל החיבור אינו אומר דבר בפירוש, ניתן להשתמש בחיבור ללא הסכמתו.

אמנם, כאמור, כל הדיון הזה הוא רק בתנאי שבעל החיבור אינו חסר, דהיינו שהשימוש הפיראטי, אינו מפריע לשימוש של בעל החיבור. אך כאשר הוא מפריע, ברור שרשאי בעל החיבור למנוע הפרעות.

העולה מדברינו הוא, שאין להשתמש בחיבור אינטרנט של אחר ללא ידיעתו, אלא אם כן ידוע שהוא לא משתמש באינטרנט באותו הזמן, ובתנאי שבעל החיבור לא הביע התנגדות מפורשת לכך, שאז הדבר אסור גם אם הוא לא משתמש באינטרנט באותו הזמן. אמנם, ניתן להקל ולהתיר שימוש גם במקביל לשימוש של בעל החיבור, אם השימוש באינטרנט הוא שימוש קל, כגון לשלוח או לקבל מסמכים בדואר אלקטרוני, מכיוון שבזה אין כדי להאט בצורה משמעותית את השימוש של בעל החיבור, אם בכלל. כך עולה ממה שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שנט א) שבדבר שאין אנשים מקפידים עליו, כגון ליטול מהחבילה או מהגדר קיסם כדי לחצוץ בו את שיניו, אין איסור גזילה. אמנם השולחן ערוך מציין, שממידת חסידות אסור, אך מצד הדין הדבר מותר לכתחילה, ובתנאי שאכן ברור שאין אנשים מקפידים על זה.

לסיכום, ישנן כמה הגבלות לשימוש בחיבור אינטרנט של אחר ללא ידיעתו:

א. על ההסכם עם ספק האינטרנט לא לאסור על כך (ואם על פי ההסכם אסור, גם הסכמה של בעל החיבור אינה מועילה).

ב. בעל החיבור משלם תשלום חודשי גלובלי ולא תשלום לפי שימוש.

ג. אין פגיעה משמעותית בשימוש של בעל החיבור. ממילא, בדרך כלל מותר להשתמש בחיבור של אחר אם ידוע בוודאות שהוא לא משתמש בו באותו הזמן, וכן ניתן להתיר שימוש קל גם בזמן שהאחר מחובר, אך ממידת חסידות אין לעשות כן.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר