גליון מספר 55- שתי תכליות לתורה

העקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון

1. חיוב אדם להעיד במשפט פלילי / בית הדין לממונות בית אל

          א.         היודע עדות שיכולה לסייע לחברו מחויב להעיד לטובתו. דין זה נכון גם ביחס לעד בודד.

          ב.         החובה להעיד קיימת גם כאשר מדובר בעדות בבתי המשפט של מדינת ישראל, וגם כאשר מדובר בעדותו של עד בודד, ובלבד שמדובר בדין פלילי.

          ג.          במידה שמדובר בעדות  לטובת הנתבע בתביעה אזרחית, הסתפקו הפוסקים אם מוטלת חובה על עד בודד להעיד.

          ד.         מי שלא קיים את החובה להעיד, ומחמת כן נגרם הפסד לחברו, פטור בדיני אדם.

2. קבילות ראיות הנוגדות את חוק הגנת הפרטיות / בית הדין הרבני הגדול

          א.         בית הדין רשאי להשתמש בראיות לבגידה של אשה בבעלה, כדי לחייבה בגט, אף אם ראיות אלו הושגו באופן המפר את חוק הגנת הפרטיות.

3. עדות שנתקבלה במעמד צד אחד בלבד / בית הדין האזורי תל אביב

          א.         בדיני ממונות, אין לקבל עדות שלא במעמד שני הצדדים.

          ב.         עדות לקביעת המעמד האישי (גרושה, נשואה, אלמנה וכדומה) ניתן לקבל במעמד האדם שאת מעמדו יש לקבוע בלבד.

          ג.          למרות האמור  בסעיף ב, אם מטרת הדיון היא חיובי ממון של אדם אחר, חייבים לקבל את העדות בפניו.

          ד.         בכל המקרים הנ"ל, אף אם יש לעדות זו משמעות איסורית או ממונית לגבי אנשים נוספים, כל עוד אין הם מעיקר הנושא הנדון, אין צורך שהעדות תתקבל בנוכחותם.

         ה.         במידה שהתקבלה עדות כדין, יש לה תוקף לגבי כל דיון עתידי, גם אם באותו הדיון יהיו אנשים שלא נכחו בשעת מתן העדות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר