גליון מספר 53- התערבות בסיכסוכים פנים אירגוניים

תגובות לפסקי הדין בגליון הקודם

פסק הדין בנושא: החזרת צ'קים כבסיס לטענת מחילה

בפסק הדין נקבע כי: "פשוט בנידוננו, העובדה שסיכמו ביניהם בהצעת המחיר על סך 23,800 ₪, משמעותה שמוסכם על שני הצדדים, שהתובע לא יוכל לדרוש סכומים נוספים עבור העבודות בגינה, אלא אם כן יאשר זאת הנתבע מראש".

בפסק הדין מבואר, שהיה מדובר בהצעת מחיר מפורטת, הכוללת את סך העבודת שהתחייב התובע לבצע עבור הנתבע. לעניות דעתי, משמעות הדברים היא, שכל עבודה שבוצעה מעבר לסיכום שסוכם מראש, אינה חלק מההסכם שבין הצדדים. ממילא, דינה כעבודה שבוצעה בלי הסכם מראש, שנידונה בחושן משפט סימן שעה.

אף אם נאמר שמשמעות ההסכם היא, שהנתבע לא מעוניין בעבודות נוספות, לכל היותר יהיה דין התובע כמי שירד לשדה שאינה עשויה ליטע ונטעה (שזה בודאי גם כן בניגוד לרצונו של בעל הבית), שגם אם לא מקבל את שכרו, מקבל את הפחות שבין השבח וההוצאה.(וגם בזה יש לדון, שכן סוף כל סוף על פניו מדובר בעבודות הנחשבות לשדה העשויה ליטע). אם בעל הבית לא מעוניין בעבודה זו עליו לומר לקבלן שייקח בחזרה את מה שעשה, אך אם הוא משתמש בדברים שנעשו מעבר לסיכום מראש, עליו לשלם עליהם, וכפי שפסק הרמ"א (חושן משפט סימן רסד סעיף ד):

שכל אדם העושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחינם עשית עימדי הואיל ולא ציויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו.

אמנם נראה שבית הדין היה מודע לחיוב התשלומין, אלא שטען, שהתובע מחל על החיוב של הנתבע כלפיו. אך זאת מנין לדיינים? פעמים רבות שמעתי על מקרים בהם בעל מקצוע עשה מלאכה מעבר למה שסוכם מראש ודרש עליה תשלום. מבית הדין משמע שלמרות שלא הייתה טענת מחילה מפורשת יש כאן דברים שבליבו ובלב כל אדם שלאחר סיכום מפורש מוחלים על מה שמעבר לכך וזה תמוה. המחילה קיימת על העבודות שסוכם עליהם המחיר, גם אם מקובל לשלם עליהם מחיר גבוה, אבל לא על עבודות שלא סוכם עליהם מראש, והראיה שמי שעשה פעולה לחברו ללא סיכום מראש צריך לשלם לו עליה ואין כאן מחילה, כמבואר לעיל.

אף אם היה ספק בדבר קיומה של המחילה, הרי היות וחיוב התשלומין הוא ברור מדין נהנה, והמחילה היא ספק, כבר הוכיח בית הדין בהמשך הפסק, שבמצב כזה לא אומרים המוציא מחברו עליו הראיה, ואין ספק מחילה מוציא מידי ודאי חוב.

לכן העובדה הפשוטה שקבע בית הדין, ללא הבאת כל הוכחה או תמיכה בפוסקים, שבעל מקצוע העושה עבודות מעבר למה שסוכם עליהם בודאי מחל על התשלומים המגיע עבור עבודות אלו, תמוהה בעיני. אם הנתבע לא מעוניין לשלם על כך, עליו לבקש מבעל המקצוע שיקח את עבודתו בחזרה. גם העובדה שלא תבע סכומים אלו עד לאחר שהסתכסכו ביניהם, אינה מהווה ראיה על המחילה, כמבואר בשו"ת חתם סופר חו"מ סימן קי"ט, והובא בפת"ש סימן רמ"ו ס"ק ד.

(הרב אריה כץ, דיין בבית הדין 'משפט והלכה בישראל')

פסק הדין בנושא: תשלום שכר תיווך בעיסקה שלא נכרתה

ברצוני להעיר על פסק הדין האמור, כעורך דין המתעסק בתחום הנדל"ן ובחוזים. נכון הוא, כי יש עורכי דין המתעסקים גם בתיווך, וניתן לומר, כי חלק מהעבודה של עורך הדין היא למצוא את העמק השווה בין הצדדים. אך התפקיד הראשי של עורך הדין אמור להיות מציאת מסגרת עסקית ומשפטית נכונה המתאימה ללקוחו ומגינה עליו, והמבטאת את רצון הצדדים לעסקה - כפי שהוא בא לידי ביטוי בסופו של דבר, בחוזה. לדידי, המשא ומתן בדרך לחוזה בין הצדדים אמנם לוקח בחשבון את הרצון שלא להכשיל את העסקה, אך זהו שיקול שאינו מעצם התפקיד, אלא הוא 'מקרה' בתפקיד. תפקידו העיקרי של עורך הדין הוא לעשות את כל הבדיקות המשפטיות וכן ללוות את העסקה גם לאחר חתימת ההסכם ועד לסיומה.  מהאמור עולה, כי הגדרת מרכיב התיווך כעיקרי אצל עורכי הדין נראה הגדרת רחבה מדי.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר