שנת תשע"ב | שבת פרשת אחרי מות קדושים

______________________________________________________________________

1 איסור ייחוד הוא משום חשש למעשה עברה – רמב"ם (איסורי ביאה פרק כב הל' א) ושו"ע (אבה"ע סי' כב סע' א). לכן, אם יש פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום ייחוד – קידושין (פא ע"א), הרמב"ם (שם הל' יב) ושו"ע (שם סע' ט). פתח נעול אינו מציל מאיסור ייחוד, אך אם יש מפתח לבית בידי אדם כשר היכול להיכנס בכל עת לבית, דינו כפתח פתוח – שו"ת "אגרות משה" (אבה"ע ד סי' סה אות ד), שו"ת "דובב מישרים" (א סי' ה) ו"ההלכה במשפחה" (פרק טו סע' יז, בשם ה"חזון איש").

2 לכתחילה צריך יותר משומרת אחת, שכן כדי למנוע ייחוד צריך "נשים הרבה" – רמ"א (שו"ע אבה"ע סי' כב סע' ה), כלומר לפחות שלוש – "חלקת מחוקק" (שם ס"ק ח); ולדעת המחבר (שם ובסע' ו) ההיתר הוא רק ב"נשים הרבה ואנשים הרבה", ולא בכל מצב נחשבים המטופלים עצמם כ"אנשים הרבה", כדלקמן. מאידך גיסא, ייתכן שגורם ההפתעה מרתיע יותר; לכן לכתחילה יש להעדיף מצב שבו יש ליותר מאישה אחת מפתח לדירה, והן יכולות להיכנס בהפתעה.

3 יש מי שמתיר אם אחד משני המינים נעול בחדר בתוך הבית, והמין השני אינו יכול להיכנס לחדר הנעול – הגרי"ח זוננפלד בשו"ת "שלמת חיים" (סי' קנא), וכן משמע מ"שער הציון" (סי' רלט ס"ק יז); ועיין בהערה הבאה. ויש מי שסובר שרק אם האישה נועלת את עצמה בחדר מועיל ("חזון איש" (אבה"ע סי' לד ס"ק ב). כל זאת רק אם ברור שלא תיאלץ לצאת מחדרה, כגון שמצויים לה שם כל צרכיה – כן כתב ה"דברי סופרים" (סע' עד), ויש מי שאוסר בכל מקרה – ה"אגרות משה" (ד סי' סה אות יט). אפילו לשיטות המתירות ייחוד באופן זה, בנדון דידן לא נראה שיתירו, שהיות שהיא מטפלת בהם – יש חשש שתצטרך לצאת אליהם בלילה.

4 בשעות המאוחרות של הלילה, אפילו פתח פתוח לגמרי אינו מועיל – "כנסת הגדולה" (אבה"ע סי' כב הגה ט אות י), ה"חכמת אדם" (סי' קכו סע' ז), הקצוש"ע (סי' קנב סע' ה), ה"ברכי יוסף" (אבה"ע סי' כב אות י) ושו"ת "שבט הלוי" (ה סי' רג אות ה); אלא אם כן מבקשים מאדם כשר בעל מפתח להיכנס מדי פעם לדירה גם בשעות מאוחרות בלילה. נראה פשוט שגם מפתח בידי אדם כשר אינו מועיל בשעות מאוחרות של הלילה, כי אין דרכם של בני אדם להיות ערים באותן שעות, וכל שכן שאין דרכם ללכת אז לשכנים. ואפשר שיקבעו תורנות ביניהם, שבעל המפתח ייכנס מדי פעם לדירת השכן גם בשעות הלילה המאוחרות, כמו שכתב בשו"ת "ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק יח) להתיר "יוצא ונכנס" בייחוד כמו ביין נסך, ולמד כן מטעמו של ה"כסף משנה", כפי שהסבירו ה"בית שמואל" (שו"ע אבה"ע סי' כב ס"ק כב) להיתר מלמד נשוי ללמד תינוקות – משום שאשתו משמרתו, והיינו בצורת "יוצא ונכנס".

5 נחלקו הפוסקים אם אין איסור ייחוד באישה עם שני גברים כשרים ביום, ושלושה בלילה ויותר – הרי"ף והר"ן (קידושין פא ע"א), שו"ת הרשב"א (א סי' תקפז), הרא"ש (קידושין פרק ד סי' כא), הטור (אבה"ע סי' כב), הרמ"א (אבה"ע סי' כב סע' ה), ועיין גם בשו"ת "ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק ג); או שאפילו עם גברים הרבה קיים האיסור – הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כב הל' ח), שו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ה).

גם למתירים, טעם ההיתר של ג' גברי הוא משום בושה, שכל אחד יתבייש לחטוא בפני חברו. הטעם דבעינן ג' גברי בלילה ולא מספיק שניים הוא משום שאם אחד יירדם אין לשני בושה לחטוא. ואמנם ייתכן שגם שניים יירדמו, אך עדיין השלישי חושש שאחד מהם יתעורר פתאום. וצריך עיון אם גם בעלי תסמונת דאון בושים מחבריהם. על כן צריך לבחון כל מקרה לגופו, ולראות מהי רמת הפגיעה של כל אחד מהם, ואם אכן קיימת בושה לחטוא בפני חבריו – יעמוד היתר זה.

6 שו"ת "דברי מלכיאל" (ד סי' קב), ה"דבר הלכה" (הוספות לסי' ב) בשם ה"חזון איש", הגרש"ז אויערבך – הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (אבה"ע סי' כב ס"ק ב), הגרי"ש אלישיב – הובאו דבריו בשו"ת "ציץ אליעזר" (ז סי' מה אות ב), וטעמם משום לא פלוג. ועיין ב"אנציקלופדיה הלכתית רפואית" (ג ערך "יחוד" עמ' 59), שהביא דעות נוספות.

7 "ספר יחוד" (הלכותיו בקצרה, עמ' ה) בשם הגרי"א הענקין, בשם הגרי"מ אהרונסון (עמ' כב ועמ' כח) בשם הגר"ח שיינברג והגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבך – הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (שם ס"ק א), שו"ת "שבט הלוי" (ג סי' קפ וקפו) שו"ת "ציץ אליעזר" (ח סי' כז).