שנת תשע"ג | שבת פרשת דברים

[1] שו"ע אורח חיים (סי' תקנח, סע' א).

[2] שו"ת מהרי"ל (סימן קכה).

"נשאל למהרי"ל למי שעושה ב' ימים ט' באב, [היכא] דנדחה ליום א' אי צריך נמי להתענות ב' ימים. תכתב ותחתם לחיים טובים אהו' הר' אלחנן כ"ץ שי'. העושים ב' ימים ט' באב, ט' וי' וט' באב חל בשבת ונדחה, נראה דאין צריך להתענות יום י"א דהא גופא די' חומרא יתירה היא. והא קמן חזינן דאפילו ביום י' באב גופא מקילינן כעובדא דרבי' יעב"ץ מההיא דסנאב בן בנימין ואם כן י"א מניין לנו. ולא דמי למה שכתב במרדכי דרש"י החמיר בערב פסח שחל להיות בשבת גזירה משום שאר שנים, דהתם תקנת' דרבנן היא ואיכא דררא דאורייתא משום הבטול ואסור תשביתו, אבל הכא אפילו רש"י מודה ולא שייך למיגזר, אבל שלא לאכול בשר ולשתות יין ליל מוצאי י' באב נ"ל דיש גם כן למנוע כה"ג למי שנוהג שלא לאכול במוצאי ט' באב דאין זה משום חומר' דריב"ז דבו נשרף רובו של היכל מי שאוכל ביום י' בשר יש שנמנעין במוצאי ט' באב משום חומרא דתענית ואבילות של יום ושייך לבין המצרים וכן המנהג למי שנמנע ג' שבועות נמנע גם כן מוצאי ט' באב, ומהאי טעמא גם כן נמנע יום י' כשנדחה. וכמה מיני תעניות של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין וט' באב וי' באב כחד מנייהו לנוהגין".

[3] "ברכי יוסף" (תקנח, ס"ק ב).

[4] שו"ע אורח חיים (שם).

[5] שם (סי' תקנו, ס"ק ג) ומקורו ב"דגול מרבבה" (בהגהה על שו"ע או"ח סי' תקנו, סע' א).

[6] שם (סי' תקנח, ס"ק ז).