שנת תשע"ה | שבת פרשת ויצא

א.       מותר להנביט זרעים בשנת השמיטה על ידי הנחתם במים¹. ובוודאי במקרה שבו ההנבטה נעשית בבית².

ב.       לאחר ההנבטה מותר לזורעם בעציץ שאינו נקוב³ המונח בבית⁴.

__________________________________________________________

1   הירושלמי (שביעית ד, ד) מביא ברייתא שכותבת לגבי זרעים: "ושורין אותן בשביעית למוצאי שביעית". וכן פסק הרמב"ם (שמיטה א, ו) באחרונים (מעשה רקח, ומרכבת המשנה, ושו"ת הר צבי א, רח) דנו רבות על היחס בין שביעית לשבת בעניין זה, שבשבת הדבר אסור, וכאן מותר משום שאין זו עבודה בקרקע, אף שהיא תולדה דזורע. הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (ספר השמיטה עמוד צח) אף דן שתהיה מותרת זריעה במים לגמרי. ובשו"ת אז נדברו (הרב זילבר) דן בכך באריכות, ומביא מחלוקת בין מהרי"ל דיסקין, לבין נחפה בכסף, ומסיק שמותר לכתחילה להנביט בשמיטה, וכן להנביט גרעין אבוקדו בשמיטה, ובעניין זה עיין בספר משפטי ארץ (תשנ"ג) פרק ז הערה אות יז והערה 48 שאסר להצמיח גרעין אבוקדו במים, ונסמך על ההר צבי (זרעים ב, סימן לא אות ה - ו) אך מההר צבי שהבאנו לעיל נראה להדיא שאם אינו זורע במים, אלא רק מנביט את הגרעין, ולאחר מכן זורע אותו במקום אחר, הרי שאין כאן איסור של הנבטה גם לשיטתו, לכן אין מקום לאסור בזה כלל גם מחוץ לבית, ובתוך הבית כמובן שמותר כפי שכתבנו לקמן שיש להתיר גם זריעה.

2   כדלקמן הערות 3-4.

3   מנחת שלמה (א, מא, אות ד) מביא שיש שסברו לאסור עציץ נקוב, ודן בכך בהרחבה, אך אינו מקל למעשה, ומכל מקום כפי שכתבנו בהמשך, בזורע בבית יש להקל.

4   עיין בשו"ת במראה הבזק חלק ה סימן קכד והערות 6-7 שם מביאים שניתן להקל ולזרוע בבית, וכן עיין באור לציון (שביעית עמוד כז, בהערה שם) שמתיר גם הוא לזרוע בעציץ המונח בבית. ובהרחבה רבה כתב בזה הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ד, רנח) והעלה להתיר אפילו במצעים מנותקים, והקל גם בבית, והביא שם מהרב זוננפלד, שזו היתה גם דעת המהרי"ל דיסקין, ואף שכתב שאסור, דיבר רק על גגות וחצרות, אבל בבית מותר לזרוע בעציץ שאינו נקוב.