English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת ראה

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - בל תוסיף



אסור להוסיף על דברי התורה - לא בזמן (תוספת יום למצוה, כגון יום שמיני לחג הסוכות), לא במין (הוספת מין ללולב או פרשיה לתפילין), וכן אין להוסיף מצוה חדשה. הכיצד אפוא יכולים היו חכמים לאסור דברים שלא נאסרו בתורה, כגון: בשר עוף בחלב?

יש שפירשו שהאיסור הוא רק כאשר אומרים שהדבר אסור מן התורה, והרי חכמים לא אמרו שבשר עוף אסור מן התורה. ויש סוברים שאיסור בל-תוסיף הוא רק במצוות עשה, אבל מותר לחכמים להוסיף איסורים. אולם על שיטה זו יש להקשות מפורים ומחנוכה שחיובם מדרבנן, והרי הם כמצוות עשה?

בתוספת על זמן האיסור כתבו ראשונים שביום הנוסף (למשל מי שיושב בסוכה בשמיני של סוכות) צריך לעשות היכר, להוכיח שלא בא להוסיף על המצוה. ייתכן - וכך כתב הראי"ה קוק זצ"ל - שגם במצוות העשה שהוסיפו חכמים נחוץ היה היכר, על מנת שלא ייחשב הדבר כתוספת על מצוות התורה. ההיכר בפורים הוא חלוקת הימים בין הערים המוקפות לערי הפרזות, דבר שאין כמותו במצוות אחרות. וההיכר בחנוכה הוא החלוקה בין עיקר המצוה, המהדרין והמהדרין מן המהדרין.

יש הוספות, שלרוב הדעות אין בהן בל-תוסיף, והן הוספה בעשייה (חזרה על אותה מצוה כמה וכמה פעמים באותו יום) והוספה באישים (אשה המקיימת מצוה שהיא פטורה ממנה). אבל יש מי שאומר שמי שיוסיף כך על המצוה, מתוך כוונה שבכך הוא מקיים מצוה דאורייתא - עבר על בל-תוסיף.

ע"פ הערך בל תוסיף בכרך ג

לא תתגודדו

כשנפטר רבי אליעזר, והובילו את מיטתו מקיסרי עד לעירו לוד, כל הדרך היה רבי עקיבא תלמידו "מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ" (סנהדרין סח,א). והרי בפרשתנו כתוב "לא תתגודדו... למת" (יד,א), - איסור עשיית פצע בגוף מתוך צער של אבלות?

יש מהראשונים שפירשו שהאיסור הוא דווקא בשריטה בציפורניו או בכלי, אבל במכה – מותר. ויש מפרשים שר' עקיבא לא עשה זאת על המת, אלא על תורתו שנתעלמה מאיתנו. ובכל זאת, יש מהראשונים שכתבו שדבר נמאס ומכוער הוא לפגוע בגוף בשל צרה כלשהי, אף אם אין זה על המת, והדבר אסור מדרבנן. עם זאת, כתבו אחרונים, שצרת שיכחת התורה שונה היא מצרות אחרות, ועליה אין לגזור.

ויש מהאחרונים שכתב שר עקיבא לא במתכוון פצע את עצמו, אלא שדמו שתת שלא בכוונה. יש מיישבים שלא היה זה בפני המת, והאיסור הוא רק בפניו. לפי הגירסא במסכת שמחות אפשר שאין קושיה כלל, שכן שם נאמר שהיה רבי עקיבא "מכה על לבו והדם שותת", ואם כן הכוונה היא לכאב רוחני, נפשי, ולא גופני.

ע"פ הערך גדידה ושריטה בכרך ה

 

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

רפואה שלימה
בתוך שאר חולי ישראל

לאלחנן בן עדינה 

לאורית בת מרים

 

לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו


לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו


מש' ארץ חמדה' אבלה

על מותו של חברנו האהוב

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו,

מחנך דגול

ואיש המעלה מכל הבחינות.


לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד


לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט


לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל


לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל


לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.