English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת בא

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: פרשה והלכה - בל יראה ובל ימצא



איסורי החמץ בפסח הם: איסור אכילה, חיוב הביעור וההשבתה, וכן בל יראה ובל ימצא. אולם לא בהכרח זמן חלותם של כל האיסורים הללו זהה. איסור האכילה מתחיל בערב פסח בצהריים, וכן חובת ההשבתה. אבל לגבי בל יראה ובל ימצא סובר הראב"ד, שהאיסור הוא רק בתוך הפסח, כמו שנאמר: "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם". אבל רש"י סובר שזמן חלותם של איסורים אלה שווה לזמנם של האיסורים האחרים.

כמו כן נחלקו הדעות באשר לשיעור החמץ שעליו עוברים בבל יראה ובבל ימצא. לכאורה, כמו בכל איסורי תורה, עוברים בחצי שיעור (חצי כזית). אבל יש הסוברים שאיסור חצי שיעור הוא רק כשעושה מעשה, ובכך מחשיב את חצי השיעור ("אחשביה"), מה שאין כן בעבירת בל יראה ובל ימצא שאותה עוברים בשב ואל תעשה.

טעם אחר יש לאיסור חצי שיעור, הוא "חזי לאיצטרופי", שמא יצטרף חצי השני לראשון. אבל הצטרפות כזו שייכת רק באיסור אכילה, שבתוך זמן קצר (אכילת פרס) יבוא האדם לאכול עוד חצי שיעור, וזה יצטרף לחצי הראשון. אבל בבל יראה, גם אם ישלים אח"כ לשיעור כזית, לא יעבור אלא מכאן ולהבא, ולא יצטרף כלל למפרע.

ע"פ הערך בל יראה ובל ימצא בכרך ג

הנחת תפילין

האם המצוה להניח תפילין חלה עלינו כל היום כולו? ומאידך גיסא, מה דינו של מי שלא הניח תפילין כלל?

מהמובא בש"ס משמע שבזמנם היו הולכים כל היום בתפילין, אפילו בזמן העבודה, ואפילו מי שעבודתו היא בזבל. ויש מי שסובר זוהי המצוה מדאורייתא, שכל היום כולו יהיו התפילין לנו "לאות על ידך ולזכרון בין עיניך". אבל יש מי שסובר שמן התורה די בהנחה של רגע אחד, ורק מדרבנן או מצוה מן המובחר להאריך בזמן הנחתם – כל היום, או לפחות בזמן התפילה וקריאת שמע.

מאידך גיסא החמירו מאד עם מי שאינו מניח תפילין, וכינוהו "קרקפתא דלא מנח תפילין", וכללוהו בין פושעי ישראל בגופם. אלא שנחלקו בשאלה כלפי מי דברים אלו אמורים. הרמב"ם סובר שמדובר במי שלא הניח תפילין מעולם, אפילו פעם אחת. הנחה אחת כבר מוציאה אותם מכלל פושעי ישראל אלו. הרא"ש סובר שאפילו אם אינו מניחם לפרקים, הרי הוא בכלל זה (ובפרי-מגדים מבואר שדי בהימנעות מהנחתם יום אחד בלבד).

צריך להתחשב גם במניעיו של זה שנמנע מהנחת תפילין. רבנו תם סובר שפושע הוא רק מי שהמצוה בזויה עליו, או שאינו מניח בגלל שחס על זמנו, או מחמת עצלות; אבל אם דואג שמא לא יוכל לשומרם בקדושה ובטהרה, ומשום כך נמנע מלהניחם – אינו פושע. היראים סובר שגם הימנעות מהנחת תפילין בשל עצלות אינה עושה את האדם לפושע. הבית-יוסף אומר בדעת הטור שכל הנמנע מלהניח תפילין מאיזה טעם שהוא, הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופם.

מדוע מכונה אדם כזה בשם "פושע ישראל בגופו"? משום שמצות הנחת תפילין היא על הגוף, ללא חציצה, והם נעשים כחלק מן הגוף. מי שנמנע מלהניחם הרי הוא כאילו חסר אבר מהגוף.       

ע"פ הערך הנחת תפילין בכרך ט

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של
ג'קלין בת רינה
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
שירה מרים בת רעיה
בתוך שאר חולי עם ישראל

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע

ט' בכסלו תשס"ט

 

 לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע  י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

 

לע"נ

הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.