English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת תרומה

פרשת השבוע: מה המיוחד בארון? (חלק א')

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

הארון הוא הכלי הראשון, מבין כל כלי המשכן, הנזכר בפרשתנו.

"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ: וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר ... וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר ... וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת:... וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כ"ה י-כב).

ייחודו של הארון בא לידי ביטוי, כבר במבט ראשון, גם בגלל הכפורת והכרובים שעליו וגם בגלל שהוא מוגדר כנקודת המפגש של משה, כנציג העם מקבל התורה והקב"ה נותן התורה.

הארון הוא גם היחיד מבין כלי המשכן שמוזכר בתורה לא רק בהקשר של בניית המשכן.

בפעם השניה מוזכר הארון במיקום מיוחד, המכונה גם החומש השישי:

"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י' לה).

בפעם השלישית נזכר הארון בספר דברים, בהקשר של הלוחות השניים:

"בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְקֹוָק אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ:... וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי" (דברים י' א-ג).

חז"ל נחלקו בשאלה אם שלשת המקורות עוסקים בארון אחד, או שהיו לפחות שני ארונות.

מצאנו גם דעות בראשונים כי היו שלשה ארונות. נפרש את שיחתנו.

בירושלמי שקלים מצינו: "תני רבי יהודה (בר אלעי) בן לקיש אמר ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו (ולוחות שניות מונחים בתוכו- קרבן העדה), ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו. זה שהיתה התורה נתונה בתוכו, היה מונח באהל מועד" (פרק ו הלכה א, עיינו גם רש"י ורמב"ן על במדבר י' א).

לדעה שהיו שני ארונות: הראשון, המופיע בפרשתנו פרשת תרומה, היה עשוי עץ ומצופה זהב מבפנים ומבחוץ, ועליו הייתה הכפורת שעליה עמדו הכרובים, ובו היו מונחים הלוחות השניים וספר התורה של משה רבנו.(צריך להסביר לדעה זו כי הלוחות השניים הוכנסו תחילה לארון העץ ואחר כך הועברו לארון עם הכפורת). ארון זה היה קבוע בקודש הקדשים והיה אסור להוציאו. הארון השני, שהיה עשוי עץ, הוא המופיע בספר במדבר ובספר דברים.

בהמשך נביא את הדעה שהיה גם ארון שלישי.

חז"ל ייחסו לארון תכונות פלאיות. אחת מהן היא שאינו תופס מקום מבחינה פיזיקלית, כמבואר במסכת מגילה": "ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? (היכן היה עומד?) אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד (אינו מן המדה - אינו אוחז למעט מדת קרקע לכל צדדיו כלום, כדקתני: יש לו עשר אמות לכל רוח, באמצע בית קדש הקדשים היה יושב, ויש ריוח בינו לבין הכתלים עשר אמות לכל צד, וכל הבית אינו אלא עשרים על עשרים, נמצא שאינו ממעט כלום-רש"י)" (דף י ע"ב, עיינו גם בבא בתרא דף צט ע"א).

לא זו אף זו, ארון עם כפורת וכרובים, שחלק ניכר ממנו עשוי מזהב (שמשקלו הסגולי גבוה מאוד) היה כבד מאוד ואי אפשר היה לשאת אותו בכתף. לכן חז"ל לימדונו כי "נשא ארון את נושאיו" (סוטה דף לה ע"א).

בשבוע הבא נשתדל להסביר מה היה משקלו ה"סגולי" של הארון, כמובן מבחינה רוחנית.

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לגילוי שכינה כפי שהיה בזמן בניין המשכן. 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
שירה מרים בת רעיה
בתוך שאר חולי עם ישראל

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע

ט' בכסלו תשס"ט

 

 לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע  י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

 

לע"נ

צפורה בת יונה דונייר ע"ה.

 נלב"ע י"ב אדר א'

 

לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.