English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת תרומה

שו"ת במראה הבזק: "צומת הגידין", חיוב הבדיקה



(מתוך ח"ז)

דניפרופטרובסק, אוקראינה    Dnipropetrovsk, Ukraine

כסלו תשס"ט


שאלה

האם יש חיוב לבדוק את צומת הגידין של העוף לאחר השחיטה? כיצד יש לנהוג אם נחתכו רגלי העוף לפני הבדיקה? לפי אילו כללים נקבעו רמות ההכשר שהרבנות הראשית לישראל נותנת בתחום זה?


תשובה

א.     מדאורייתא אין חיוב לבדוק טריפות כלל בהסתמך על הכלל ש"רוב בהמות אינן טריפות"1. חכמים חייבו לבדוק את הריאה, בבהמה בלבד2.

ב.     גם כיום שתנאי הגידול של העופות השתנו3, אין צורך לבדוק את צומת הגידין4 אם לא נראתה כל ריעותא.

ג.      בדיקה חיצונית הכוללת ראיה ומישוש איזור צומת הגידין, הינה הידור מעבר לנדרש על פי כללי ההלכה.

ד.     פתיחת כל רגל לבדיקת צומת הגידין, מיותרת, בודאי אם נבדקו הרגליים חיצונית.

ה.     דרישה כזו מעלה את מחיר העוף5, ומביאה למצב בו אנשים יראי שמים המקפידים לקנות עופות בהכשרים "מהודרים" קורסים תחת הנטל, מכיוון שאין ביכולתם לעמוד במחירים כאלו. גם ישיבות ומוסדות ציבור הניזונים מכספי צדקה נלחצים מבחינה ציבורית בלחץ חברתי לצרוך דוקא מוצרים "מהודרים" שכאלה. מבחינה הלכתית קשה מאוד להתיר הקצאת משאבים ציבוריים או כספי צדקה, למה שאין בו אפילו "הידור" בהגדרה ההלכתית שלו6.

ו.       אם תיראה ריעותא בבדיקה חיצונית באיזור צומת הגידין יש לבדוק בדיקה פנימית ע"י פתיחת הרגל ומשיכת הגידין לאחר הפתיחה על מנת לוודא שלא נקרעו7.

ז.      ההוראות הרשמיות של מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל מורות על הקפדות לפי מדרג זה:

      בהכשר "חלק"- יפתחו כל רגל ורגל לבדיקת הגידין.

      בהכשר "מהדרין"- בדיקה ע"י ראיה ומישוש, ובנוסף לכך בדיקה מידגמית בפתיחת הרגל לכל משק. הבדיקה המדגמית היא בדיקת עשר עופות בכל שעה.

      בהכשר "כשר"- בדיקה מידגמית ע"י פתיחת הרגל לוודא שהמשק נקי. במקרה שאינו נקי יבדקו כל רגל.

      על פי המבואר לעיל להוראות אלה קשה למצוא מקור8, שהרי העוף כשר גם ללא בדיקה כלל. אם נערכת בדיקה חיצונית העוף כבר כשר למהדרין. לחלוקה לשלש רמות ולהגדרה "חלק" אין כל מקור.

ח.   נחתכו כבר הרגלים, ואין אפשרות לבדוק, העוף מותר באכילה9.

________________________________________

1    עיין ביצה דף כה ע"א: "בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה, נשחטה - הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה", וברש"י שם ד"ה לאפוקי.

2    שו"ע יו"ד סי' לט סעיף א. עיינו ברש"י (חולין דף יב ע"א ד"ה פסח) ובחידושי הרשב"א (חולין דף ט ע"א ד"ה 'ומה שחששו'), שהביא מספר נימוקים לחיוב הבדיקה בריאה דוקא (1. מיעוט המצוי חייבו חכמים לבדוק. 2.מכיוון שהריאה נראית לעין מיד עם פתיחת הבהמה, אם לא יבדוק אותה ייראה כמעלים עין מן האיסור). ב"אגרות משה" יו"ד א, יט, דן בנושא זה והסביר:" וזה שאין מחוייבין לבדוק בכל הי"ח טרפות לבד הריאה עיין בפמ"ג בפתיחה לסי' לט בשם המנחת יעקב שהוא מטעם דהוי טורח גדול עיי"ש וא"כ היה מסתבר לכאורה דבעוף שליכא טרחא כ"כ יתחייבו לבדוק אחר כל הטרפות אבל הא מבואר ברמב"ם פי"א משחיטה הי"ב שכתב ומעולם לא שמענו במי שבדק עוף אא"כ נולד לו חשש עיי"ש ולכן צריך לומר שגם לבדוק עוף הוא טרחא שלכן יש לסמוך על החזקת כשרות אף לכתחלה, אבל הוא רק הטרפות שצריך לטרוח למוצאם שהוא כשישראל פותח העוף ולא נראה לו שום טרפות בלא חפוש אינו מחוייב לחפש שמא ימצא אחר החפוש בזה נחשב טרחא שאינו מחוייב אבל מה שאפשר לראות בנקל ודאי מחוייבין לראות, שמחייב לכתחילה לבדוק את העוף מטריפות בכל המקומות שאין טורח כלל בחיפוש אחריהם, אלא רואים אותם בקלות כאשר פותחים את העוף".

3    הרמב"ם  בהלכות שחיטה (פי"א הי"ב) כותב: ודברים האלו כולן אינן על פי הדין אלא על פי המנהג כמו שביארנו, ומעולם לא שמענו במי שבדק עוף אלא אם נולד לו חשש. לדעת הגרנ"א רבינוביץ' דברים אלו של הרמב"ם מספיקים כדי לפטור מבדיקה גם את צומת הגידין.

אמנם ישנם מספר גופי כשרות שנוהגים כיום לבדוק בדיקה פנימית גם את צומת הגידין. בדיקה זו התחדשה בעקבות טענות לחששות אלו: א. מכיוון שמגדלי העופות מפטמים אותם על מנת לקבל עופות עם משקל גבוה תוך זמן קצר, נוצר מצב בו רגלי העוף הצעיר אינן יכולות להחזיק את המשקל הגדול של העוף לכן פעמים שנפגע איזור צומת הגידין. ב. ממו"ר הגרז"נ גולדברג שמענו שיש חשש נוסף. כיון שהעופות המיועדים לשחיטה גדלים בתוך כלובים שלא מאפשרים להם ללכת, נוצרות בעיות בצומת הגידין. ג.  שמא נטרף העוף כתוצאה מהזרקה לירך, שעלולה לגרום לפגיעה בצומת הגידין. בבדיקה ובברור שערכנו עם הרב זאב וייטמן, רבה של תנובה, התבררו העובדות הבאות. א. הטענה לגבי הפיטום המהיר נכונה, אבל אין בה להפוך את החשש לפגיעה בצומת הגידין למיעוט המצוי. עיינו לקמן בהערה 4 דיון מפורט בצדדים ההלכתיים. ב. החשש לגבי גידול העופות ללא מרחב נכון בעיקר לגבי מטילות. לעומת זה העופות המיועדים לשחיטה גדלים בלולים עם מרחב גדול. ג. בענין החשש מפני הזריקות, בהוראות הרבנות הראשית (מעודכן לסיון תשס"ז) מופיע כי בשחיטה ברמת כשרות 'כשר' - יש להנחות את המשקים מגדלי העופות והמדגרות איך להזריק לעופות, כדי להבטיח שלא יהיה שום חשש לפגיעה בכשרות העופות. כמו כן הובהר שכל חריגה מן ההוראות תגרור אחריה פסילת העופות ואי קבלתם לשחיטה. מפקח מטעם הרבנות הראשית יבקר ביקורי פתע במקומות ההזרקה כדי לעקוב מקרוב אחר ביצוע ההוראות. בשחיטת 'מהדרין' – יהיה פיקוח מדגמי על ההזרקות. בשחיטת 'חלק' – יהיה פיקוח מתמיד על ההזרקות. לא יתקבלו עופות לשחיטת 'חלק' שלא בפיקוח מלא על צורת ההזרקה. הרב זאב וייטמן מסר שההוראות גם ברמת הכשרות הרגילה פתרו את הבעיה. לכן לא ברור למה גם עופות שמוגדרים 'כשר' בלבד אינם כשרים למהדרין.

כאן המקום להדגיש כי המושג 'חלק' מבחינה הלכתית, שייך רק בבשר בהמה ולא בעוף. צריך עיון מדוע להוסיף מדרגת כשרות שאין לה מקור הלכתי, המאפשרת לסוחרים להעלות את המחיר בצורה מאוד משמעותית. צעד מסוג שכזה מטעה את הציבור וגורם זילות של המושג "כשר" ללא תוספות.

4    על פי הנתונים שמפורטים בתשובתו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, (באתר האינטרנט yeshiva), אחוז העופות שנמצאו טריפה בגלל בעיה בצומת הגידין נע בסביבות 2%. הרב זאב וייטמן טוען שנתון זה הוא אמנם אחוז הממוצע השנתי, אבל בפועל ישנם משקים שכמות העופות עם טריפות בצומת הגידין יכולה להגיע לעשרות אחוזים, ומאידך ישנם משקים בהם כמות העופות עם טריפות בצומת הגידין כמעט אפסית. (ההסבר לכך נובע אולי מבעיה גנטית כפי שהתברר ממחקרים שנערכו לאחרונה ואכמ"ל).

לכן עלינו לברר מה מוגדר כ'מיעוט המצוי', ומה ההשפעה של הגדרה זו בהתאם למצב בשטח על חיוב הבדיקה מבחינה הלכתית. לדעת ה"משכנות יעקב" (סי' טז-יז) מיעוט המצוי הוא אחד מעשרה. בנדון דידן אנו מתלבטים לפני כל משלוח המגיע לפנינו אם יש בו אחוז גבוה של טריפות בצומת הגידין או שלא. מכיוון שחיוב הבדיקה הוא מדרבנן הרי לא חלה חובת בדיקה על פי הכלל "ספיקא דרבנן לקולא". בעל "שבט הלוי" (חלק ד, יו"ד סי' פא) חולק על הגדרה זו של מיעוט המצוי. לדעתו בכל מקרה "שהופעת המיעוט ומציאותו הוא מצוי הרבה דכל רוב בהמות שבעולם ובכל מדינה ומדינה מוחזקים במיעוט טריפות מחמת סירכות הריאה...ולעולם אין רוב כשירות בלי מועט טריפות והמועט מלווה את הרוב בכל עת ובכל מקום, והוא הוכחה שזה טבעית מציאותו לגדל רוב כשירות ומיעוט טריפות". גם לפי הגדרה זו של 'מיעוט המצוי' בודאי אין חיוב לבדוק את צומת הגידין מכיוון שמיעוט זה "אינו מלווה את הרוב בכל עת ובכל מקום".  גם ב"שבט הלוי" הכריע שאין חיוב לבדוק את צומת הגידין, מכיוון שאיננו בקיאים בבדיקה זו (על פי דברי הרמ"א המובאים לקמן בהערה 7). עדיף להסתמך על הרוב ולא לבדוק כלל מאשר לבדוק ולמצוא ריעותות שההכרעה בהם לא תהיה על דרך הודאי אלא על דרך הספק (בסיום דבריו הוסיף שאם יש תקנה של רבני העיר לבדוק, אין לערער על תקנתם זו, ויש חיוב לבדוק מחמת תקנתם – אך אין בדבריו אלה סנגוריא על עצם התקנה). דברים אלו עולים בקנה אחד עם דברי ה"בית אפרים" (יו"ד סי' ו), שאין חיוב לבדוק מיעוט המצוי אם הבדיקה לא תפשוט את הספק על צד הודאי אלא על צד הספק.

5    מחירו של העוף עולה גם בגלל דרישות נוספות שאיננו דנים בהם במסגרת תשובה זו.

6    עוד היו צריכים הגופים הממונים על הכשרות לבדוק כמה מרויחים הגופים העוסקים בתיווך בנושא זה, ולהבטיח כי פערי התיווך לא יגרמו להפקעת מחירים בתחום רגיש זה.

7    להלכה הכריע הרמ"א בהלכות טריפות (יו"ד, סי' נו, ט): "ואנו אין אנו בקיאין בבדיקת צומת הגידין של העוף משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף, ולכן בכל מקום דאיכא מכה במקום צומת הגידין ואפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם מאחר שהיה צריך בדיקה ואין אנו בקיאין בעוף, הוא טריפה". מפשט דברי הרמ"א עולה שבכל מקרה שיש ריעותא אין  לבדוק מכיוון שבדיקה כזו לא תועיל, אלא בכל מקרה כזה יש להטריף את העוף. אבל אם אין ריעותא אין צורך לבדוק. אלא שהש"ך (שם ס"ק יא) והט"ז (שם ס"ק ח) הביאו על דברי הרמ"א את דברי המהרש"ל: "אכן הכל לפי הניפוח, וצריך המורה קודם שיטריף לחתוך הניפוח ויעיין בו, שאם נראה מתוך הניפוח שיש בו רקבון ונימוח ויש לחוש שנפסק אחד מהחוטין אז יש להטריף". ודייק הט"ז (שם) בדבריו: "משמע דבלא שום ריקבון אין איסור אפילו שנשתנה מראה הבשר מכמות שהיה". כלומר, פעמים שהבדיקה יכולה להועיל במקרה של נפיחות אם ייחתך המקום ולא יראה שם ריקבון.

הב"ח התייחס לריעותא של שינוי מראה בלבד ללא נפיחות וכך כתב: "אפשר דלא אמר הרב אלא בניפוח אבל שינוי מראה בלחוד כמו בלשון אשכנז בל"א (=כחול) או ברוי"ן (=חום) או גע"ל (=גוון מסוים של צהוב) בכהאי גוונא דאין שום לקותא ולא נפוח מכשירין לגמרי ואין צריך לחתוך ולראות אם יש רקבון ונימוח, מכל מקום טוב להחמיר ולעיין על ידי שיחתוך". הב"ח גם הוא מצמצם את הריעותות בהם בדיקה לא מועילה, ואם הריעותא היא בשינוי מראה בלבד מעיקר הדין אין צורך לבדוק כלל והמחמיר יכול לפתוח ולבדוק. 

8   כמוכח לעיל אין צורך הלכתי לא בדרישות המהדרין וכמובן שלא בדרישות ה"חלק". צריך עיון מדוע להוסיף מדרגות כשרות שאין להן מקור הלכתי המאפשרות לסוחרים להעלות את המחיר בצורה מאוד משמעותית. צעד מסוג שכזה מטעה את הציבור וגורם "זילות" של המושג "כשר" ללא תוספות, כמבואר לעיל בסוף הערה 3.

9    לפי דברינו שגם כיום אין חיוב בדיקה בצומת הגידין, ודאי שאם נחתכו הרגלים ואבדו, העוף מותר באכילה. נראה שגם לאלו המחמירים כיום לבדוק את צומת הגידין יש מקום להתיר העוף אם אבדו הרגלים לפני הבדיקה, שהרי אפילו בריאה שאבדה פסק השו"ע (יו"ד סי' לט, ב) שהבהמה לא תאסר באכילה (כדברי רש"י בחולין דף יב ע"א ד"ה פסח וראשונים נוספים, עיין בדברי הבית יוסף בריש סימן לט). ואפילו לרמ"א שפסק כמחמירים ואסר את הבהמה אם אבדה הריאה, הסביר שם הש"ך (ס"ק ח) שגם המחמירים אינם חוששים שהבהמה טריפה, שהרי רוב בהמות אינן טריפות, וחיוב הבדיקה הוא חיוב מדרבנן, אלא שלדעתם יש כאן איסור דרבנן אפילו בדיעבד, כדי שלא ילך כל אחד וישליך הריאה טרם הבדיקה ויטען שאבדה. כאן יש מקום לטעון שחכמים לא תקנו לאסור את הבהמה או העוף במקרה שאבד האיבר אלא בריאה של בהמה בלבד.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
שירה מרים בת רעיה
בתוך שאר חולי עם ישראל

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע

ט' בכסלו תשס"ט

 

 לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע  י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

 

לע"נ

צפורה בת יונה דונייר ע"ה.

 נלב"ע י"ב אדר א'

 

לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.