English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת תצוה

שו"ת במראה הבזק: השתתפות של רב קהילה הנמצא בשנת אבל בסעודת פורים קהילתית



ניו ג'רסי, ארצות הברית                       New Jersey, USA
שבט תשע"ב

שאלה
האם רב קהילה שנמצא בתוך י"ב חודש לאבלותו יכול להשתתף בסעודת פורים שהיא גם מסיבת פורים של הקהילה, אירוע שבדרך כלל הרב משתתף בו בכל שנה, ואי-הופעתו יכולה אולי להצטייר כאבלות בפרהסיה? ואם יש מקום להתיר השתתפותו בעצם המסיבה, מה הדין לגבי השתתפותו בזמן השמעת המוזיקה או בזמן ריקודים?

תשובה
כיוון שחסרונו של הרב יהיה בולט מאוד, מותר לו להשתתף בסעודת פורים של הקהילה1 ואינו צריך לצאת בזמן שמשמיעים מוזיקה2.
בעניין הריקודים, נראה שבדרך כלל ההימנעות מלרקוד אינה נחשבת לדבר בולט מאוד, שיש בו משום אבלות בפרהסיה, ולכן יימנע מלרקוד3
_____________________

1   אבל חייב בכל מצוות היום בפורים (משנה ברורה סיתרצו ס"ק יז), אם כן חייב גם בסעודת פוריםאמנםכדי לקיים את חובת הסעודה די לו אם יעשה בביתו סעודה מצומצמת בלא מוזיקה וריקודים.

ולעניין השאלה, אם היעדרותו של הרב מהסעודה הקהילתית נחשבת לאבלות בפרהסיהיש להתבונן בדין זה של "אין אבלות בפרהסיא".

בשולחן ערוך (יו"ד ת, א) נפסק שאבל בתוך שבעה אסור בתלמוד תורה בשבת,אף שאין אבלות בפרהסיה בשבתמשום שתלמוד תורה הוא דבר שבצנעה.ומובא שם: "ואם קראו את האבל לעלות לתורה – צריך לעלות, שאם היה נמנע היה דבר של פרהסיא. ורבינו תם היו קורים אותו בכל פעם שלישי, ואירע בו אבילות, ולא קראו החזן, ועלה הוא מעצמו. ואמר: כיון שהורגל לקרותו שלישי בכל שבת – הרואה שאינו עולה אומר שבשביל אבילות הוא נמנע, והוי דברים של פרהסיא". ובט"ז (שם ס"ק א) כתב בשם תשובת מהרש"ל (סי' עא): "אבל שיום מילת בנו בשבת – אין לו לעלות לתורהאף על פי שנהגו בקצת מקומות שאבי הבן הוי חיוב לעלות ביום מילת בנומכל מקום לא מקרי פרהסיא".

המהרש"ל בתשובתו כתב כמה תירוצים לבאר מה ההבדל בין אבי הבן לבין מה שנהג רבנו תם:

א. "התם (במעשה של רבנו תםכל שבת ושבת היה עולה אבל אבי הבן הזה יש כמה שבתות שלא עלה לתורה."

ב. "ועוד דהתם הקריאה לרבנו תם חיובא דרמי עליה, שהיה מן החיוב לקרותו בתחילה, כדאיתא בפרק הנזקין, אחרי הכהן ולוי מי קורא? תלמיד חכם הממונה על הציבור. אבל הכא, שאינו אלא מנהג במקצת מקומות ולא חיובא הואאם כן לא מחזי כפרהסיא אם אינו עולה".

גדוקא כשיש עליה קבועה כמו כהן או לוי או שלישי לרבנו תם, נחשב כאבילות בפרהסיא.

ד. "הא מלתא דרבנו תם חידוש הוא, ומחידוש לא ילפינן".

והנהלפי התירוץ הראשון של מהרש"ל נראה שאם מבטלים נוהג קבוע בגלל האבלות – זו אבלות בפרהסיהואם כן יש לומר בענייננושהואיל ובכל שנה בקביעות הרב משתתף בסעודה זויש להתיר לו להשתתף בסעודה גם בשנת האבל. שאם יימנע – זו אבלות בפרהסיהגם לפי התירוץ השלישי נראה שמותר לרב להשתתף בסעודהשכן בתירוץ זה נראה שכוונת המהרש"ל היא שאבי הבן אינו עולה ואין בזה אבלות בפרהסיא הואיל ואין עליה מסוימת שבה הוא אמור לעלותולכן הימנעותו מעליה אינה ניכרת כל כךאבל במעשה של רבנו תם יש משום אבלות בפרהסיה הואיל ומדובר בעלייה קבועה ומסוימתולפי זהגם הרב, שדרכו בכל שנה להגיע למסיבה (כפי שמבואר בשאלה), נראה שהגעתו נחשבת לדבר קבוע ומסויםואם יימנע תהיה זו אבלות בפרהסיה

אבל לפי שני התירוצים האחרים שכתב מהרש"ל נראה שאסור לו להשתתף בסעודהשכן לפי התירוץ השני, דווקא ביטול דבר שהוא חיוב מן הדין נחשב לאבלות בפרהסיהאבל דבר שאינו חיוב אלא רק מנהגוכל שכן בענייננו, אין להתירו משום שאין אבלות בפרהסיהולפי התירוץ האחרון, שרבנו תם הוא דבר חידוש ולא למדים משם, בוודאי שאין להתיר השתתפות בסעודה משום אבלות בפרהסיה.

אף שיש לכאורה הבדל בין התירוציםמתירוצו האחרון של מהרש"ל נראה שדעתו היא שאין להתיר כלל לעשות דבר האסור מטעם שההימנעות תיחשב לאבלות בפרהסיהשכן הוא סובר שהמעשה של רבנו תם הוא חידוש,והתירוצים הראשונים הם לתוספת.

הפתחי תשובה (יו"ד סית ס"ק ה) כתב שבתשובת אש דת פסק שלא כמהרש"לופסק שאבי הבן יעלה לתורה בשבתשאם לא יעלה  תהיה זו אבלות בפרהסיהאבל בגליון מהרש"א כתב על תשובת אש דת שאולי נשמטוממנו דברי המהרש"ל והט"זנראהשהיה ברור לגליון מהרש"א שהאש דת לא יחלוק על מהרש"ל וט"זאולם אף על פי כן יש מי שסמך על תשובת אש דת למעשה, עיין שו"ת מנחת אלעזר חלק ב סילב.

בגשר החיים (פרק כא חח) פסק שלא כמהרש"ל, על פי דברי שו"ת הלכות קטנות (חלק א סירפטשהתיר לבעל הברית לעלות לתורה בשבת במקום שנהגו כןכי אם לא יעלה  תהיה זו אבלות בפרהסיהוההלכות קטנות כתב עוד שאפילו ביום חול מותרוטעמו הוא משום שזה כמו רגל שלוומטעם זה התיר לאבל לנעול מנעליו וללבוש בגדי שבת אפילו בחול.

ובשאילת יעב"ץ (חלק ב סיקפ) כתב שאם יש סעודת נישואין בשבת מותר למי  שהוא קרוב לחתן ולכלה להשתתף בסעודה שאם יימנע מלילך תיראה זו כאבלות בפרהסיהובפשטות משמע שחולק על הט"ז והמהרש"ל הנ"לוסובר שכל מקום שהחיסרון בולט וניכר – זו אבלות בפרהסיהוכדעה זו פסק בגשר החיים (פרק כא חיבשכתב שהסכמת רוב האחרונים שקרובי חתן וכלה, כגון אח ואחות, שחסרונם לסעודה בולט ונראה – הרי זו כאבלות בפרהסיה, ואוכלים בשבת גם בסעודת נישואין אחר שבעה.

ולכןגם בנידון דידןמאחר שחסרונו של הרב יהיה בולט מאודהוא יכול לסמוך על דעת היעב"ץ ולהשתתף בסעודה.

יש להעיר שלשיטת המהר"י וייל שהביאו הגר"א (יו"ד סישצט ס"ק ד וסית'ס"ק גוהש"ך (שם סישצג ס"ק ז וסית ס"ק ברק לגבי דיני אבלות של שבעה אין אבלות בפרהסיה בשבתאבל במה שנאסר מדין שלושים וי"ב חודש – אין הלכה שאין אבלות בפרהסיה, ונוהג בשבת כמו בחולולשיטה זו אין כלל מקום להתיר השתתפות בסעודה משום אבלות בפרהסיהשהרי איסור ההשתתפות לאבל אינו מדיני השבעה. אבלמאחר שפוסקים אחרים (שאילת יעב"ץ הנ"ל,הגהות וחידושים להגר"ז מרגלית סעיף כגהמודפס בשולחן ערוך בסוף הלכות אבלותסוברים שיש בעיה של אבלות בפהרסיה גם לגבי דיני אבלות של שלושים וי"ב חודשוכן פוסק הגשר החיים (פרק כא חיב), יש לסמוך עליהם.

2   זה על פי הנ"לשכמו שהשתתפותו מותרתשלא תהיה אבלות בפרהסיההוא הדין לעניין המוזיקהשאם יצא כל זמן שיש מוזיקהזה יהיה בולט מאוד.

3   וכן כתבו הכף החיים (או"ח סיתרסט ס"ק לג) וגשר החיים (פרק כג זלגבי שמחת תורהשאין להתיר לאבל לרקודאלא רק להיות נוכח בזמן הריקודים.

 

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
שירה מרים בת רעיה
בתוך שאר חולי עם ישראל

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע

ט' בכסלו תשס"ט

 

 לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע  י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

  

צפורה בת יונה דונייר ע"ה.

 נלב"ע י"ב אדר א'

 

לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.