שנת תשס"ז | שבת פרשת אמור

שו"ת במראה הבזק

ניו יורק, ארה"ב NewYork, USA
שבט תשס"ה

נוסח תפילה להיפקד בילדים

שאלה
אני מכהן כפרופ' במחלקה לפוריות בבית חולים בניו יורק. אישה בטיפול פוריות הראתה לי "סידור חנ"ה" ושאלה מדוע הבקשות לתפלות הן דווקא "בן זכר", והאם מותר לשנות את מטבע התפילה לבקש "בן או בת", למרות שהתפילות נוסדו בהררי קודש על-ידי גדולי ישראל; וכן אם מותר להתפלל עד ארבעים יום לשינוי מין הוולד, למרות שמין העובר נקבע ברגע הפריית הביצית.

תשובה
א. ביחס לתפילה ל"בן זכר": באופן פשוט נראה כי נוסח התפילות מקורו במאמרי חז"ל רבים, המדגישים את החשיבות שבהולדת בן זכר1.
לחשיבות שבכך נאמרו הסברים שונים, אך מסתבר שהנוסח שבתפילות איננו דבר מחייב, וניתן להתפלל גם עבור בת, בייחוד שכבר בגמרא מצאנו שאמר רב חסדא: "לדידי בנתן עדיפן לי מבני"2.
ב. ביחס לתפילה בתוך ארבעים יום, מקור הדברים הוא בגמרא3. ובפירוש הדברים ייתכנו כמה פירושים:
אפשר שבאמת סברו שבתוך ארבעים יום עדיין לא נקבע מין הוולד.
יתכן שבכל הדברים המכוסים מעין אדם ועדיין לא נקבעו במציאות תועיל תפילה.
אפשר שבתוך ארבעים יום מעמד העובר הוא כ"מיא בעלמא"4, ובמצב כזה מועילה תפילה.
לפי שני ההסברים האחרונים, נראה שגם כיום שייכת התפילה5.

________________________________

[1] לדוגמה, בגמרא (בבא בתרא קטז ע"א) נאמר: "אמר ר' יוחנן משום רשב"י, כל שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מלא עליו עברה... בכו בכה להולך וכו' להולך בלא בן זכר". ובירושלמי (מועד קטן פ"ג ה"ז) נאמר על משפחה שנפטר אחד מבניה, שכשנולד בן זכר נתרפאה המשפחה (והובא בטור ובשו"ע, יו"ד סי' שצד). ועיין עוד בגמרא: ברכות (ה ע"ב), בבא בתרא (י ע"ב), שבועות (יח ע"ב), נידה (ע ע"ב) וקידושין (פב ע"ב).
2 בבא בתרא (קמא ע"א). ובשו"ת "דברי יציב" (או"ח סי' פב) דן מדוע לא נהגו כיום לברך "הטוב והמטיב" בלידת בן זכר, ואחד מנימוקיו הוא שמצאנו שכבר רב חסדא אמר "לדידי בנתן עדיפן מבני".
3 ברכות (ס ע"א).
4 על-פי הגמרא ביבמות (סט ע"ב).
5 ראה בתוספות (סנהדרין כב ע"א ד"ה ארבעים) שתפילה מועילה לשנות זיווג, למרות שנקבע משמים. וראה בגמרא (בבא מציעא מב ע"א), שההולך למוד את גורנו מברך "יהי רצון וכו' שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואח"כ בירך הרי זו תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה... אלא בדבר הסמוי מן העין".
על-פי פירוש רש"י (שם ד"ה אין הברכה שיתברך ורבה מאליו) נראה כהסבר השני שהובא בתשובה. כיוון זה מתחזק גם לפי הדעה במדרש, הסוברת שניתן להתפלל על מין הוולד עד שעת הלידה, ראה בראשית רבה (עב ו) ומדרש תנחומא (ויצא סי' ח). וכן ראה בפירוש "מלאכת שלמה" למשניות (ברכות פ"ט מ"א) שהביא בשם הרא"ם, וטעמו: "לפי שאינו קשה לפני השם לעשות הנקבה זכר ואת הזכר נקבה וכו'". אמנם, גם את המקורות הללו ניתן להסביר רק בגלל שהאדם אינו יודע את מין הוולד, כמו את הכמות שבגורן, ולכן יכול להתפלל.
מכל מקום, ראוי להדגיש כי בוודאי בכוחה של התפילה לשנות את הטבע ולחולל נסים, ועל כך לית מאן דפליג, אלא ש"אין מזכירין מעשה נסים" (הגמרא בברכות שם) ואין מתפללים על "נס גמור", והשאלה היא מה נכלל ב"נס גמור". וראה ב"כף החיים" והגהות ר' עקיבא אייגר (שו"ע או"ח סי' רל) בשם "ספר חסידים", ועיין עוד ב"אשל אברהם" בוטשאטש (שם).
ועיין בשו"ת "משנה הלכות" (טו סי' קיח), שכתב שבוודאי התפילה שייכת גם כיום, והתנגד עקרונית לבירור מוקדם של מין הוולד מטעם זה ומטעמים אחרים.
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר