שנת תשע"ח| שבת פרשת תולדות

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: אדומי

מבוסס על הערך: אדומי, מתוך: האינציקלופדיה התלמודית כרך א

האם מותר להימנע מלהתחתן באדומים מדור שלישי ואילך?

האם נותרו אדומים בימינו?

איסור החיתון עמם. אדומי אסור לבוא בקהל ישראל עד דור שלישי (משנה יבמות עו ב), שנאמר: לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא ... בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְקוָק (דברים כג ח-ט), הרי שמענו שעד דור שלישי אסורים הם לבוא בקהל. מנין שלושת הדורות מתחיל מהאדומי הראשון שהתגייר, משאף הוא עצמו בכלל השלושה, שנאמר: לָהֶם, ודרשו מהם מנה (יבמות עח א); אין איסור זה אלא איסור עשה (כתובות ל א), לפי שלא נאמר האיסור בתורה במפורש, אלא מכלל מה שאמרה תורה דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם למדנוהו, והוא לאו הבא מכלל עשה (ירושלמי יבמות פ"ח ה"ב; רש"י כתובות שם), לכן העובר עליו אינו לוקה.

נחלקו תנאים אם גם נקבות מבנות אדום אסורות לבוא בקהל עד שלשה דורות – חכמים אוסרים (ספרי תצא קיח; משנה יבמות עו ב), שנאמר: אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, הכתוב תלאו בלידה (ר' יהודה שם עז ב), וכל הנולדים להם בכלל, אפילו נקבות (רש"י); ורבי שמעון מתיר הנקבות מיד, שנאמר: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ, בנים ולא בנות (ספרי משנה וגמ' שם). הלכה כחכמים (רמב"ם איסורי ביאה פי"ב הי"ט; טוש"ע אה"ע ד ג).

אסור מן התורה להרחיק דור שלישי מלבוא בקהל ה', שנאמר: לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא. האיסור נמנה במנין המצוות (ספר המצוות לרמב"ם ל"ת נד). אבל אזהרה זו לא באה לצוות שנתחתן עם האדומים, והמשפחות המיוחסות לא ירדו ממעלתן להתחתן עמהם; לא הזהירה התורה אלא שאין להרחיק חיתונם מטעם איסור (חינוך תקסד), שלא יחשוב אדם שאסור להתחתן עמהם לעולם, כשם שאסור להתחתן עם העמונים והמואבים. ומי שהסכים בדעתו שלא להתחתן בם אפילו אחר שני דורות, מפני שהצרו לישראל, או מפני שהוא שונאם מחמת שהם מאומה אחרת, עובר על לאו זה; אבל אין לוקים עליו, לפי שאין בו מעשה (חינוך תקסג).

זיהוי אדום בזמן הזה. כתב הרמב"ם (איסו"ב פ"ב הכ"ה על פי תוספתא קדושין פ"ה): כשעלה סנחריב מלך אשור, בלבל את כל האומות וערבן זו בזו והגלה אותן ממקומן, והאדומים הנמצאים כיום  בארץ אדום אנשים אחרים הם. והואיל ונתערבו האומות האסורות בכל אומות העולם המותרות, הותרו כולן, שכל הפורש מהן להתגייר חזקתו שבא מן הרוב. לפיכך, כשנתגייר גר בזמן הזה בכל מקום, אחד הזכרים ואחד הנקבות, מותרים לבוא בקהל מיד. אבל היראים (יראים השלם סי' מג) הסתפק באדומים אם הותרו על ידי בלבולו של סנחריב, לפי שאפשר שהם נשארו במקומם ואסורים. ובשו"ת שאלת יעבץ (ח"א סי' מו) החמיר גם בזמן הזה, שלא להשיא אשה ישראלית לגר מארץ איטליה ומארצות שסביבות רומי עד דור שלישי, לפי שבאים לדעתו - מזרע אדום.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר